חמישה ספרים וסיפור על נוכלים
הנרי כתב הרבה על פושעים, אצלו הם מקסימים. אנחנו הקוראים לא יכולים שלא לאהוב אותם
מיקי-מהו ומשפחת היוצרים
אמנם השבועון הופיע רק שש שנים ונסגר ב-1937, שלוש שנים לפני שנולדתי, אבל הוא בכל זאת היה חלק מהתפריט הספרותי שלי כשלמדתי לקרוא.
סיפורה של שושלת דה מוריאה
אני מודה שהייתי זקוק לשנים רבות כדי להתאהב בקריקטורות החברתיות של דה מוריאה ולגלות שהן לא כל כך בנאליות כפי שהן נראות במבט שטחי
דו שיח אנגלי בברלין
על פי הדברים שנאמרו מאותו רגע שהתיישבתי לידם, ניסיתי, ברוח הפלפול היהודי החביב עליי, להבין מה היה נושא השיחה
שלושה ספרים על חתולים
זאת רשימה לאוהבי חתולים, עם קצת געגועים לספרים של פעם.
ילקוט הכזבים – מאחורי הקלעים של הספר המוער
איך הוצאנו מהדורה מוערת של ילקוט הכזבים. מי יזם; מי סייע; מי כעס.
קול סאטירי מן העבר – טניאל מצייר את דיזראלי
המטרה העיקרית שלי ברשומה הזאת היא להראות את המנגנון ההומוריסטי של טניאל בקריקטורות שלו, מנגנון שהשפיע על רבים מאנשי הסאטירה החזותית.
להאריך את חיי המדף 2
ייתכן שיש פה גם משהו מהנוסטלגיה, אבל המטרה היא גם להציג כל מיני גישות ופתרונות איוריים וגם להזכיר סופרים, שנדמה לי שכדאי לזכור.
פרידה מחבר יקר, יורם טהרלב
ניסיתי דרך הגיוון המיוחד להראות את רוחב החשיבה והעשייה של יורם
הומור שנוצר מעירוב סגנונות
"נוסעים יקרים. הרכבת של שמונה ושלוש דקות לא תגיע לתחנה בגלל מחלתו של נהג הקטר. אני אומר מחלתו אבל בעצם מדובר בשתייה כבדה. האיש גמר אתמול שני בקבוקי ויסקי"