שלושה ספרי מסעות
הספרות המודרנית התגבשה מכמה ז'אנרים, שהחשוב שבהם היה ספרי מסעות. אבל גם הז'אנרים האחרים – היומנים והמכתבים – היו לפעמים קשורים למסעות.
הספרות המודרנית התגבשה מכמה ז'אנרים, שהחשוב שבהם היה ספרי מסעות. אבל גם הז'אנרים האחרים – היומנים והמכתבים – היו לפעמים קשורים למסעות.
הנושא הכללי הזה, סביבה, הוא דוגמה מצוינת לכך שהמציאות לא משתנה בעקבות קריקטורות.
העיסוק בטכניקות האלה הוליד איזה יציר כלאיים, והכוונה היא למונוטיפ, או מונופרינט.
מי שמכיר את הקריקטורות שלו יודע שהוא לא מרחם על אף פוליטיקאי. "את כולם אני שונא", כך הוא מעיד על עצמו.
לפעמים הוא צייר דיוקנאות כמעט ריאליסטים. ובמקרים אחרים הוא פישט אותם באופן קיצוני.
הרשומה הזאת מוקדשת לשני סופרים גדולים ושני ספרים שמאוד אהובים עלי – טריסטראם שנדי ונפשות מתות.
בשלב מסוים הוא הרגיש לא נוח כמאייר. ולמרות שכל העולם המקצועי הכיר בו כאושייה מרכזית בעיצוב ובאיור, הוא החליט שהוא פסל.
פעם מישהו ניסה להסביר לי מה ההבדל בין אמונה לאמונה טפלה. שכחתי את ההסבר אבל לפחות דבר אחד משותף יש ביניהן
מה שקרה להומור הבריטי בימי הבליץ הקשים? ולהומור בארץ בימי מלחמת העצמאות ובימי מלחמת המפרץ?
גם ה"דמוקרטיה", שעדיין יש מי שמעדיף אותה בחיים, לא עושה טוב לאמנות.