הדרקון המסתייג
על דרקונים וילדים ועל מאיירים שניסו להתחרות בשפארד – רשומה לזכרה של יעל רנן שהלכה לעולמה לפני חמש שנים
על דרקונים וילדים ועל מאיירים שניסו להתחרות בשפארד – רשומה לזכרה של יעל רנן שהלכה לעולמה לפני חמש שנים
הפעם אספר על ספר שבו אין שום קשר בין הטקסט לאיורים, וזה אחד הספרים הכי יפים שנעשו בעיניי
מה שתראו פה עשוי לתת לכם מושג על איך נראה הישראלי האוכל בין השנים 1990-1965
אני מניח ומקווה שתאמינו לי שאני יודע שסלמה לגרלף כתבה את נילס הולגרסן ולא את הנס אוריאן.
כשיפסיקו לגמרי לקרוא ספרים, וגם כשלהגיד אמת יהיה ממש בושה – יהיה מותר לקשקש על ספרים. בינתיים לא קשקשתי. מחווה לג'ו אורטון
על הנזיר השחור, איורים של דויל והרהורים על נורמליות ושפיות
"טיילתי ליד החורשה וראיתי בחול עקבות של בעל חיים ונוכחתי שהן עקבות של…"
טקסטים ואייטמים שהודפסו במדור הסאטירי "דבר אחר" נתנו חיים לתשעה ספרים
ביטויים לטיניים – עוד תירוץ לאייר דברים לא בהכרח שגרתיים, וגם הזדמנות להודות למי שהעשירו את נעוריי.
הגעתי למסקנה שמעולם לא הייתה איזו המצאה טכנולוגית, חשובה ככל שתהיה, שאמנים רבים התאהבו בה, כמו הרכבת.