וונדה גאג. או: איך לשלב את הרקע באיור
*וגם משהו על בנות הוורד האדום. כולם יודעים שבסרטים המצוירים הקלאסים היו מאיירים ואנימטורים וגם ציירים מיוחדים שציירו את הרקעים. גם באמנות, בציורי הרנסאנס למשל, היו ציירים שאת הרקע היו מפקידים בידי השוליות.
*וגם משהו על בנות הוורד האדום. כולם יודעים שבסרטים המצוירים הקלאסים היו מאיירים ואנימטורים וגם ציירים מיוחדים שציירו את הרקעים. גם באמנות, בציורי הרנסאנס למשל, היו ציירים שאת הרקע היו מפקידים בידי השוליות.
בשתי מלחמות העולם היו לאנגלים, בדומה לצבאות אחרים, יחידות מיוחדות של "אמני מלחמה" (WAAC). למרות שבמלחמת העולם השנייה היו כבר צלמי מלחמה מקצועיים, שחלק מהם היו בקו הראשון של החזית, היה חשוב לאנגלים לשלוח לחזית גם ציירים.
אני לא רוצה וגם לא יודע מספיק כדי להקיף את דמותו הצבעונית של ג'ון רסקין, אחת הדמויות המעניינות ובעלות ההשפעה על האמנות, התרבות והחברה בעידן הוויקטוריאני.
ב-12 בספטמבר מצאתי את עצמי (לאחר שחיפשתי את עצמי שנים) בשכונת מרילבון בלונדון, ברחוב וימפל ליד מס' 50. זה הבית שבו הייתה גרה אליזבת בארת בראונינג.
רוב המידע שאני מביא ברשומות על מאיירים של ספרי ילדים הוא מידע אישי, ולכן הוא בעיקר על המאיירים האנגלים. הפעם אנסה להציג משהו מהאיור הקלאסי הרוסי לספרי ילדים.
כמובן שאנחנו זוכרים אותם כזוג – מילן ושפארד, אבל בתערוכה מראות לנו האוצרות ששפארד לא היה היחיד שאייר את פו הדוב
הספר רודולף התנין מכרכור, שראה אור לפני כמה שבועות בהוצאת עם עובד, הוא הספר העלילתי הראשון שכתבתי וציירתי לילדים, ללא שותפים.
אריך קסטנר, שכנראה לא היה האיש הכי נחמד בגרמניה, אמר על ולטר טרייר: "הוא הפיץ שמחה בכל מקום שאליו הגיע עם הצעצועים שלו…"
הרעיון לכתיבת הרשומה הזאת בא לי כשקיבלתי את הספר הזה של אומברטו אקו:
וכל מה שלא ידעתם על משפחת ניקולסון, ובעיקר על ויליאם. ככל שהעולם מגיע למסקנה שבני האדם הם באמת שווים, כך קשה לנו יותר לקבל יצירות שבעבר נחשבו ליצירות פורצות דרך בתחום שוויון זכויות.