ריאיון עם מרינה גרצ'אניק
יש ערך מיוחד בלהאט את הקצב, לשהות במקום, לחוות אותו באמת; רישום מהתבוננות של החיים עצמם הוא גם חדר כושר נהדר ליד ולעין
ממה צחקו אבותינו?
אפשר להבחין בזלזול ואפילו בלעג להומור של פעם. איך יתייחסו בעוד 100 שנה להומור של היום? אין לי מושג ואין לי גם עניין לנחש.
שלושת הקופים – מזרח ומערב
אל תסתכלו במה שסותר את ההגינות; אל תקשיבו למה שסותר את ההגינות, ואל תדברו דברים שסותרים את ההגינות.
ים באיור – שירת הים
לפעמים כדי לצייר ים לא צריך לדעת לצייר ים
ילדים מציירים ברכט
מסתבר שהחיבור הזה הוא לא בלתי אפשרי, והתוצאות נהדרות
מה זה בעצם דמיון?
דמיון היא מילה מוזרה, השורש שלה מתייחס למשהו ש"דומה", ואילו השימוש העממי שלה מתייחס בדרך כלל דווקא לדברים שלכאורה אינם דומים למשהו.
למה צריכים סופרי הילדים זנב?
אם היה אפשר לבדוק איפה יש יותר זנבות, על בעלי החיים או בתוך ספרי ילדים, יש סיכוי שהספרים ינצחו.
הקטר והשאלה היהודית
כוחו האמיתי של השיר הוא הדהוד המילים בפולנית, ואת זה לא קל כמובן לתרגם לשפות אחרות. ובכל זאת הוא תורגם לשפות רבות.
בנעליו של גוטמן
אני מנסה להבין איך חושב יוצר שמאייר כעשרה איורים לכל גיליון? באילו טכניקות לאייר? מתי לאייר "ילדותי"? מתי "לצייר" או "לרשום"? מתי להפחיד או לזעזע?
מתנות
יום אחד, לפני שהגיע יום ההולדת של זואי, ישבו כולם וחשבו…