ילד של מכולת
בכרכור היו לומדים על האיש לפי מה שהוא קונה או לא קונה. ואז כשהזר היה יוצא הייתה מתפתחת כמובן שיחה….
בכרכור היו לומדים על האיש לפי מה שהוא קונה או לא קונה. ואז כשהזר היה יוצא הייתה מתפתחת כמובן שיחה….
כמעט כולנו מסכימים שהסקיצות טובות יותר ומעניינות לא פחות מהאיורים הגמורים, אז למה לא מדפיסים אותן בספרים?
משהו קטן על וינזור מקיי, אחד המאיירים הגדולים של כל הזמנים.
במקאמות הנפלאות שלו, אפרים לא רק שלא השמיט את הדברים הקשים, אלא אפילו הדגיש אותם
… היא לא אהבה את האיורים, ואז במקרה נכנס מייקל פורמן, שהיה כבר מאייר ידוע, והשאר היסטוריה…
כשהתחלתי את הקריירה שלי, הסטריאוטיפ היה כלי עבודה שנזקקתי לו באופן כמעט יום-יומי.
"כתבתי את הדברים כפי שאני רואָה אותם, בעין דומעת חצי מצחוק וחצי מבכי, כי המציאות שאנו חיים בה היא חצי טרגית חצי קומית".
חשוב לי להיווכח שבזמן שהוא מדבר הוא גם חושב.שזה בדיוק מה שמבדיל בין הרצאה לדקלום.
כמעט כל המאיירים התאהבו בגבעול. רק מעטים, ציירו אותו כגבעול שאי אפשר אפילו לטפס עליו