כמו שאיש אחד אמר (3)
מתי מספיקה הסיטואציה ומתי כדאי לאייר רעיון מתוחכם יותר?
ספר קליגרפיה מונומנטלי
הפעם אספר על ספר שבו אין שום קשר בין הטקסט לאיורים, וזה אחד הספרים הכי יפים שנעשו בעיניי
נילס והנס – טעות שלי והסבר
אני מניח ומקווה שתאמינו לי שאני יודע שסלמה לגרלף כתבה את נילס הולגרסן ולא את הנס אוריאן.
רצונך להיות נורמלי – לך אל העדר
על הנזיר השחור, איורים של דויל והרהורים על נורמליות ושפיות
מי האבא האמיתי של שרלוק הולמס
"טיילתי ליד החורשה וראיתי בחול עקבות של בעל חיים ונוכחתי שהן עקבות של…"
*AUCTOR OPUS LAUDAT
ביטויים לטיניים – עוד תירוץ לאייר דברים לא בהכרח שגרתיים, וגם הזדמנות להודות למי שהעשירו את נעוריי.
כשנעלם העשן הפסקנו לצייר רכבות
הגעתי למסקנה שמעולם לא הייתה איזו המצאה טכנולוגית, חשובה ככל שתהיה, שאמנים רבים התאהבו בה, כמו הרכבת.
סבא אחד יותר מדי – פרופיל של ספר
מאורעות והרפתקאות שהובילו בסופו של דבר להוצאתו של הספר של חתולי
ירוסלאב האשק ויוזף לאדה – סופר ומאייר
היחסים בין השניים האלה, היוצרים של החייל האמיץ שווייק, בהחלט ראויים לרשומה בפני עצמה.
אז איך סופר ומאייר עובדים ביחד?
ברגע שאשמע את המשפט: "הסופר לא פחות חשוב מהמאייר", אסיק מכך שאכן יש שוויון.