איורימצ’יקלאך לאודטה
בגלל שאודטה ליוותה לפעמים את הבישולים, העצות והרעיונות שלה בסיפורים משעשעים, ניסיתי להכניס את רוח הדברים לאיורים.
בגלל שאודטה ליוותה לפעמים את הבישולים, העצות והרעיונות שלה בסיפורים משעשעים, ניסיתי להכניס את רוח הדברים לאיורים.
ברוסיה הוא נחשב לאבי ספרות הפעוטות, אם תרצו – ה”לוין קיפניס” שלהם. מאחר שהוא היה יהודי, ואפילו קצת ציוני, יש המון תרגומים של עבודותיו לעברית.
ענייני גיל וגדילה, ודמויות קלאסיות שעוברות שינויים
מה שמבדיל את הסנאי מסתם עכבר זה הזנב. מי שאוהב לצייר זנבות, ימצא עניין רב באיור סנאים.
מכיוון שכמה מאיוריו של איתי עוסקים בהכרזת המדינה, בחרתי להקדיש את הרשומה הזאת לזכרו ולמשפחתו – הוריו יפעת ואשר, ואחותו מאיה.
קשה שלא להיות מופתע מכך שהאיש שכתב את דוקטור ג’קיל ומיסטר הייד, הוא גם זה שכתב את אחד מספרי הפעוטות באנגלית הידועים ביותר בעולם.
ברשומה הראשונה שכתבתי על איור חיות, הצבעתי על העובדה המעניינת שכמעט אף מאייר לא העז להלביש סוסים.
אחרי 67 שנים שאני מאייר, אני יכול לקבוע כלל: כל איור שנעשה אחרי דיון ביני לבין המזמינים יהיה פחות טוב מהאיור המקורי, שלא הגיע אחרי שיחות ודיונים.
ייתכן שבעניין הנמר יתגלו בציורים שלי טעויות זואולוגיות, שכן מעולם לא הצלחתי להתמצא במשפחה המורכבת הזאת..