לוין קיפניס מתארח בדבר אחר
ראו, אני כמחבר אליעזר והגזר, נחלץ אני לכם לעזר, ומגיש על מגש כסף מגילה-מגעילה, ומרשה לכם לנסר, לחסר, לקצר, לגהץ, לחבץ, לשפץ…
ראו, אני כמחבר אליעזר והגזר, נחלץ אני לכם לעזר, ומגיש על מגש כסף מגילה-מגעילה, ומרשה לכם לנסר, לחסר, לקצר, לגהץ, לחבץ, לשפץ…
היום, כשהחוקרים יודעים להשתמש היטב במונחים מתחום הפסיכולוגיה, יש מי שאומרים שקולינס היה האלטר אגו של דיקנס
אם נתעלם מהיסוד הנבואי, זאת הזדמנות להכיר שורה של אמנים צעירים, שאף אחד מהם לא היה מוכר לי.
מדי פעם אני מעיין בכרכים ישנים של דבר לילדים. הפעם עשיתי את זה לקראת ה-28 בנובמבר. בתאריך הזה השנה ימלאו 40 שנה למותו של נחום גוטמן.
במהלך השנים התייחסתי לעבודת האיור כמעין מעבדה. וכמו במעבדה, ערכתי מדי פעם שינויים בטכניקה, ובמידת האפשר גם את בסגנון.
התהליך הזה של ויתור על סקיצות או על תכנון יתר הגיע אמנם גם לאיור, אבל הרבה יותר לאט מאשר לציור.
דון קישוט הוא אולי הדוגמה המובהקת ביותר ליצירה שכל מי שיודע לקרוא מכיר – בעיקר במה שמכונה “מערב” – ואחד מאלף אולי קרא
אנטול פראנס כמעט הקפיד שלא תהיה “עלילה” בסיפורים שלו, אלא מעין “צילום מצב”, שדרכו העביר מסרים שלדעתו התאימו לילדים.
את הסיפור הזה חיבב עליי בעיקר חברי שלמה ניצן, שהיה קורא אותו באופן נפלא באוזני ילדים שרצה לשמח אותם.
אבל אם אתם שואלים אותי, מדריכי טיולים שחייבים למלא את השעות הרבות בטיולים הם אלה שהעלו את השקרים לרמה של ספרות מקצועית.