זהו הפוסט האחרון מתוך שלושה שבהם אני מציג את 25 הספרים המשותפים של אפרים סידון ושלי.
בפרק הזה אציג את שמונת הספרים האחרונים שעשינו, משנת 2017 עד היום.
בשנת 2017 במסגרת ספריית פיג'מה יצא הספר הזה:
גם כאן אני חייב הסבר, שעשוי להישמע קצת כמו התנצלות: כמו במקרה של משה והגדי, כשזה מגיע לגיבורים יהודים, למסורת ולפיג'מה, יש מעליי איזה כובד שגורם לי לאייר בבטן מכווצת, וכל הזמן אני חושב לעצמי "מה הם יגידו?"
בעבר סיפרתי שכאשר הראיתי לאנשי פיג'מה את האיור הזה, שבו הקהל (גברים לחוד ונשים לחוד) מעריץ את דוד שניצח את גליית
…נתבקשתי להלביש יותר בצניעות את הנשים, ובספר זה מופיע כך:
שימו לב שההבדל הוא לא רק בלבוש הצנוע, אלא באיפוק חסר החופש של הנשים הצנועות.
גם על הדמות של דוד היו שיחות רבות, כולל על כיסוי הראש שלו.
אז אחרי 67 שנים שאני מאייר, אני יכול לקבוע כלל: כל איור שנעשה אחרי דיון ביני לבין המזמינים יהיה פחות טוב מהאיור המקורי, שלא הגיע אחרי שיחות ודיונים.
דוד שלי הוא עוד פחות מוצלח ממשה שבספר משה והגדי:
כשאני מביט בדוד הזה, יש לי שתי מילים, האחת היא "אוי" והשנייה "ואבוי".
באותה שנה שיצא הספר דוד והעכביש, הוצאנו את ספר הקרטון הזה:
הנה ארבע כפולות מתוכו:
הספר יצא בהוצאת עם עובד, ובגבו נכתב:
אפרים סידון ודני קרמן / סבאים עם ניסיון ותעודות / מגישים ספר מלא הומור ודמיון / לקטנים וגדולים גם יחד.
עברה שנה ושוב הוצאנו ספר קרטון בעם עובד:
איזה כיף אם היינו מוצאים…
למשל:
באותה שנה, 2018, ראה אור גם עוד אחד מהספרים ה"פוליטיים" של אפרים:
כשאפרים מסביר בהרצאות שהוא כותב ספרים "פוליטיים" לילדים, הוא מקפיד להבהיר שלא מדובר בתמיכה באיזו מפלגה, אלא בערכים כמו דמוקרטיה, למשל בספר עלילות פרדיננד פדהצור בקיצור, או בשנאת האחר כמו בספר אוזו ומוזו מכפר קאקארוזו או בדחיית השונה כמו במעלה קרחות.
בספר בארץ יען כי הוא מדבר על הדחקה והתעלמות, ממש כמו שעל פי האגדות היענים טומנים את הראש בחול בשעת סכנה:
ואכן זה בדיוק מה שקורה בארץ יען כי, שם המלך והשלטונות עוסקים בשחיתות והעם טומן ראשו בחול.
עד שמגיעה סערה גדולה ומסלקת את כל החול מהממלכה. ומה קורה אז – כאשר היענים, שנפצעים כשהם מנסים לדחוף את הראש באבנים, מסוגלים לראות הכול?
הספר הבא שעשינו, שנה מאוחר יותר, היה ספר מוזמן (ספר מוזמן שני מאז הספר סיפור מהלב שעשינו לפני עשר שנים).
הפעם פנו אלינו אנשי עיריית אשדוד וסיפרו לנו שהם מתכוונים להפוך את אשדוד לעיר ירוקה, בעיקר על ידי שינוי התחבורה הציבורית.
אני מודה שלא הצלחתי למצוא רעיון שיעביר מסר כל כך "מבוגר" לכדי עלילת ספר לילדים. אבל אפרים עשה את זה.
גיבור הסיפור הוא עץ שקמה, שמתפקד כמעט כמו מרכז קהילתי, וסביבו נהנים ילדים, מבוגרים וגם כמה בעלי חיים.
אבל בגלל הזיהום, הערפיח והעשן, העץ כמעט הופך לגוש פיח:
עד שדווקא החיות, ולא בני האדם, הם שמצאו פתרון, ובנהגתו של תוכי חכם, שהוזעק מאפריקה, הם הפכו ליועצים של ראש העיר, שהפך את העיר לירוקה.
לפני שבועות אחדים, כשביקרנו בבית ספר נפלא באשדוד ותמהנו למה אין רואים את הספר, שלפי התוכנית היה אמור להגיע בחינם לכל ילדי כיתות א וב', התברר לנו שהספר בסדר והרעיון של התוכי נפלא, אבל אשדוד לא הצליחה במשימה להפוך לעיר ירוקה…
כשנירה הראל הפיקה ערב לזכרו של עיתון הילדים פילון, אותו יסדה בשנת 1976, אפרים כתב לה שיר על פילון שניסה לנגן על כלים שונים ובסוף בחר לנגן על החדק. השיר הפך לספר בהוצאת כנרת-זמורה בשנת 2020:
והנה ארבע כפולות מהספר:
כמו נגנים רבים, הפיל לא מסתפק בנגינה והופך למנצח:
גם הספר הבא, שעשינו יחד מאוחר יותר, בשנת 2021, היה ספר קרטון לפעוטות. הוא יצא בהוצאת אגם, ואפרים כתב אותו אחרי שקיבל פניות רבות מקוראים שהתלוננו למה עשינו את שטויות שסבא אומר ולסבתות לא התייחסנו:
הנה גב הספר:
והנה גם מהספר הזה ארבע כפולות:
והנה הספר האחרון שעשינו יחד:
בעבר הלא רחוק כתבתי רשומה על הספר הזה. וכאן אציג לסיום כמה איורים מתוכו. זהו שר הארמון, כשהוא חש שהשיר לא יוצא לו מהפה:
זאת שרת האוצר, שמחפשת את המילים של השיר ולא מוצאת:
כאן המלכה, שמגלה שגם בתה הנסיכה לא מצליחה לשיר:
וכאן המלך, ממש ברגע שהבין שגנב השירים ביקר בממלכה:
הנה איור למשפט: "שלושה ימים ושלושה לילות הנסיכה לא עצמה את עיניה":
גיבור נוסף שחשוב שתכירו הוא ליצן החצר, הבחור הנועז שחובר לנסיכה במסע המסוכן לארצו של גנב השירים:
והדמות האחרונה שאציג כאן, לפני שאני מפסיק כדי לא להרוס לכם את ההפתעות, היא לוכד החרוזים. אפרים תיאר אותו כך:
"איש גבוה וצנום, לבוש במעיל סגול. על אוזניו אוזניות עם אנטנות ארוכות. מצווארו משתלשלת משקפת גדולה ועיניו מתרוצצות בעצבנות לכל עבר…"
למאייר, כלומר לי, לא נותר אלא לצייר בדיוק את מה שאפרים תיאר:
זאת הייתה הרשומה השלישית על הספרים המשותפים של אפרים ושלי שיצאו עד עכשיו. כרגע מחכים לצאת לאור שני ספרים נוספים.
את הרשומה הראשונה בנושא תוכלו לקרוא כאן, ואת השנייה כאן.
