יש מי שטוענים שהמצאת הרוכסן היא אחת ההמצאות החשובות של האנושות.
שישים ושש שנים עברו מהרוכסן הראשון של אליאס האו, שנרשם כפטנט ב-1851 עד שבשנת 1917 רשם גדעון סאנדבק את הרוכסן המודרני.
הנה אליאס האו על בול אמריקאי:
ומאז הפך הרוכסן בעולם העיצוב הגרפי לאייקון חזותי שמסמל "סגירה", בדרך כלל של פִּיוֹת, או אפילו "סתימת פיות".
הנה 12 פיות כאלה:
אגב חיפוש התברר לי שיש אפילו שם לדבר הזה, אם אני לא טועה משהו כמו Mouthzipp Art. וכמובן שלקריקטוריסטים זאת דרך קלה לסתום למישהו מסוים את הפה:
ואם רוצים לבקש מרופאים שלא ידברו על מידע רפואי, אין קל מזה:
בשנות השישים והשבעים, כשהייתי מאייר קבוע בעיתונים, השתמשתי די הרבה בדימוי החזותי של הרוכסן (שאז עוד קראנו לו ריצ'רץ'). למשל:
בשנת 1976 עיצבתי את העטיפה לספר פחד גבהים:
עידית זרטל, שעשתה תרגום מצוין לספר, הפכה את מה שאריקה ג'ונג כינתה Zipless Fuck ל"זיון מרוכסן", וזה מה שנתן לי את הרעיון לעטיפה.
זה אחד הרוכסנים בפה שהוא דווקא על הלשון, ועוד פתוח. כלומר, זה לא ייכנס לתחום ה-Mouthzipp Art.
כשבא לי לעשות כל מיני וריאציות בנושא הרוכסן, חיפשתי ברשת יצירות של אמנים, מאיירים וקריקטוריסטים והופתעתי לגלות כמה דל הוא השדה הזה.
כמעט כל האיורים ההומוריסטיים שבמרכזם הרוכסן מתייחסים לפונקציה שלו, כלומר – פתיחה וסגירה. מעט מאד מתייחסים לצורה.
הנה למשל איור שמתייחס לצורה שמצאתי:
גם בצילום נעשו הרבה עבודות שקשורות לפתיחה וסגירה של רוכסן:
אז הנה רעיונות שעשיתי מרוכסנים. ברובם התייחסתי לצורה האופיינית ולאו דווקא לפונקציה של פתיחה וסגירה.
הייתי בטוח שמישהו כבר עשה לפניי את הרעיון הזה באיזה פוסטר על שלום או משהו כזה:
אז אם אני הראשון, זאת התרומה שלי לשלום באשר הוא.
זה יכול להיות גם על עסקאות יהלומים שנחתמות בתקיעת כף.
והנה הגביע הזה:
כשתהיה הרמת כוסית לפתיחה או לסגירה של משהו, יש לי כבר איור:
לרכבת הזאת הייתי צריך רק להוסיף קצת עשן:
אגב, אני עדיין מוסיף עשן בכל פעם שאני מצייר רכבת, למרות שכבר מאה שנה אין לרכבות עשן.
חבל שלא ביקשו ממני איור כשסגרו איזה גן חיות, כי יש לי מוכן:
היום, כשבכל משפט שאני שומע מאיזה פוליטיקאי או איזה סלבריטאי אנחנו שומעים "שזה בדי.אן.איי שלי". זה הרגע שאני מבקש שיסגרו את הפה:
יש לי סדרה שאני קורא לה חורים באוזון. האיור הבא ייכנס לשם:
וכל האיורים האחרונים עוסקים ביחסים, בקשר או בחוסר הקשר בין הרוכסן לאביו מולידו הכפתור.
הראשון הוא מחווה לפילון הסקרן של קיפלינג:
והנה הכפתור שמצביע על הפושע במסדר זיהוי:
והנה הרגע שבו הרוכסן החליף את הכפתורים:
והנה עוד שישה משחקים בין הכפתור לרוכסן:
