עוד על פרנסואה וגעגועים לאבנר
המפגש בין אבנר לפרנסואה היה טבעי. לשניהם הייתה גישה דומה ליצירה החזותית. שניהם היו ציירים, פסלים, מאיירים ומעצבים גרפיים, ושניהם לא חיפשו את "מה שהקהל יאהב".
המפגש בין אבנר לפרנסואה היה טבעי. לשניהם הייתה גישה דומה ליצירה החזותית. שניהם היו ציירים, פסלים, מאיירים ומעצבים גרפיים, ושניהם לא חיפשו את "מה שהקהל יאהב".
הסיכוי שיהיה לי כמאייר לצייר אי פעם "משולש שגלש" או פשפש שמשפשף שף הוא אפסי למדי
חלק מהם אני לא זוכר מתי ולמה ובאיזה הקשר עשיתי אותם – אולי מישהו מכם יודע למה נועד האיור?
"הבעיה בלהיות בעל ראש פתוח היא הסכנה שאנשים יתעקשו לבוא ולהכניס שם משהו".
…ובאמצעות תשומת הלב שהיא מעניקה למה שמכונה "הדברים הקטנים", מתמלאים דפי הספר בצבעים, עד שבסופו כמובן הצבע שולט.
חיות יוצאות מאגדות, מסיפורים וממשלים – תערוכת איור כנראה הגדולה ביותר שנערכה בארץ. 2003.
להרגשתי, בספר שוליית הקוסם הייזן ממש שיתפה פעולה עם אונגרר ודאגה שיהיה לו מה לצייר.
טוב הלב עולה כמעט מכל קו שלו; וזה מעניין אם נזכור שכיהודי הוא נאלץ לברוח עם משפחתו מגרמניה כשהנאצים עלו לשלטון.