ים באיור – שירת הים

הפוסט הוא לזכרה של חברתי מירי שומרון:

את מירי הכרתי במקרה. יום אחד היא צלצלה לי בדלת, הציגה את עצמה וסיפרה לי שהיא במשימה: איש זקן שחי בלונדון ביקש ממנה שתנסה לחפש מישהי בישראל שפעם הוא היה מאוהב בה, והכתובת האחרונה שלה היתה הכתובת שבה אני גר.

די מהר הצטרפתי למשימת הבילוש, וכך מדי פעם היינו יוצאים לחפש יחד את האישה המסתורית.

יום אחד צלצלתי למירי להציע שנצא לחיפושים, והיא ענתה לי במשפט הבא:

"היום אני לא יכולה. היום אני קונה חסה".

מירי, שהייתה גם חכמה, גם שנונה וגם סקרנית, עסקה בתחומים רבים, ביניהם בעיתונות, בספרות ובתיאטרון. ויום אחד היא הביאה לי כתב יד של ספר ששמו שירת הים של דנה. דנה היא בת אחותה של מירי, שמאוד אהבה את הים, ממש כמו מירי עצמה, ומירי כמובן ביקשה שאכין לזה איורים.

לי עצמי אין קשר חזק עם הים. אני גר במרחק של כ-150 מטר מהים, אבל הפעם האחרונה שטבלתי בים הייתה במלחמת ששת הימים, כשישבנו באבו-זנימה והחברים שלי ניסו ללמד אותי לשחות. אומנם נכנסתי אז למים, אבל הלימוד לא עלה יפה.

לכן בהתחלה קצת היססתי אבל למירי שומרון לא היה אפשר להגיד לא. וכמו שקורה לי לפעמים, דווקא בדברים שאני לא מבין, האיורים דווקא מצליחים לי.

הנה עטיפת הספר:

יש לי הרגשה שכאשר איירתי את הספר ריחפה מעליי רוחו של נחום גוטמן, למשל האיורים האלה שלו:

אז הנה כל הספר:

 

והנה מירי ואני וחברה באירוע ההשקה של הספר:

זה לא פשוט לצייר ים. טרנר ידע לעשות זאת:

ויש פה ושם כמה מאיירים שמבינים מה זה ים. אבל חלק מהמאיירים, ואני ביניהם, מעבירים באיור "ים" ככה:

ואז מוסיפים לזה צבע:

וכדי שידעו שזה חוף וים – מוסיפים את זה:

אני בדרך כלל סתם צובע את הדף בכחול, ואם צריך עושה קצת קווים, כמו באיור הזה מהספר נוגה דמעות של יעקב שביט:

בספר נח של יורם טרלב ציירתי ים, שהוא בעצם שיטפון המבול, שימו לב כמה הוא שונה בשני הציורים:

בארכיון שלי שמתי לב שציירתי חוף וים בעיקר בסקיצות שעשיתי למוצגי העדלאידע, שהרי אי אפשר לעשות מוצגים תל אביביים בלי ים. אחד המוצגים היה זה:

סיפרתי כבר בעבר, כשכתבתי על העדלאידע, שכאשר הראיתי את הסקיצה לוועדה סיפרתי בטעות את החידוד שההבדל בין ירושלים לתל אביב הוא שירושלים היא "שלמה" ותל אביב היא "חתיכות חתיכות". אז אנשי הוועדה חשבו שזה מוצלח ונאלצתי לחבר את המוצג הזה עם ירושלים:

הנה עוד שתי סקיצות שקשורות לים שעשיתי לעדלאידע, אבל לא בוצעו:

והנה כמה איורים בנושא ים של מאיירים ידועים, כל אחד בדרכו.

זה הגל המפורסם של הוקוסאי:

אחד הספרים הראשונים של טוני רוס, היה הספר הזה:

ושוב הוכיח רוס שהוא מבין גם מה זה ים באיור:

תשע שנים מאוחר יותר, בשנת 1989, צייר רוס ים כזה, שהוא למעשה לא ממש ים, אלא ים שמתרחש בבית:

לעומתו ג'ים דאונר לא היה מאייר מקצועי, אבל הוא היה חבר של טד יוז ואייר לו את הספר המעניין הזה:

ובו הוא מוכיח שכדי לצייר ים לא צריך לדעת לצייר ים…

גם הספר המיוחד הזה, כמו הקודם, חיכה עשרות שנים עד שיצא לאור:

הנה הים של אדוארד בודן:

מדי פעם אני מזכיר כאן את המאייר הקנדי פייר פראט, שהוא בעיניי אחד המאיירים המעניינים שפועלים היום (ייתכן שבקרוב אקדיש לו רשומה). תראו איזה ים אמיץ הוא מאייר:

והנה שני איורי ים של אחד המאיירים האהובים עליי, מרווין פיק:

ומכל המוני ספרי הילדים שעוסקים בחוף ובים אציג עוד רק את הספר המקסים הזה, שאין בו מילים ולדעתי הוא ממש מתכתב עם שירת הים של דנה:

המחברת היא סוזי לי, מאיירת קוריאנית נפלאה שגרה בסינגפור:

הנה כמה איורים מתוכו:

וסרטון מצוין שבו מוצג הספר.

***