על תליית תמונות ועל גידול ילדים – ביקור במוזיאון הקריקטורות
אם אני צריך להבדיל במילה אחת בין המוזיאון הזה למוזיאון שלנו בחולון, המילה היא עיצוב. אם היה מעצב, הוא דאג שאנחנו המבקרים לא נרגיש בו.
ספרים לאיילת
אספתי את כל מה שאיירתי פעם בנושא ספרים וחלק גם ציירתי במיוחד, סך הכול 50 איורים.
שערים למגזינים בעידן האיור
היום ממעטים להשתמש באיורים כדי למשוך את הקהל. אחד ההסברים לכך הוא השיגעון לידוענים, הסחורה התרבותית הזאת נמכרת הרבה יותר טוב בעזרת צילומים.
איור ספרים כמפעל הנצחה
כיצד מנציח המאייר סופרים, משוררים וחברים, ואפילו את עצמו, גם אם ממש לא התכוון לכך
צ'רלס הנרי בנט – משלים וחיות אחרות
מספרים שבנט המציא מין פנס קסם שנקרא "אידולוגרף", שהצל שמטיל האור שלו חושף את האופי והאישיות האמיתיים של האובייקט המואר.
טוני רוס והילדים הרעים שבספרים
כאשר מדובר בילדים רעים, האנגלים הם טירונים על יד הגרמנים, אבל גם אצל האנגלים – שהם בעצם קצת גרמנים – הילדים הרעים נוחלים הצלחה.
טיפוגרפיה בשירות האיור
לאט לאט התפתח תהליך מעניין שקשור באותיות. מצד אחד אנשי העיצוב, שהשתמשו באות המעוצבת כפי שהיא, ומצד שני מעצבים, מאיירים ואמנים שהפנימו את הרעיון שהאותיות וסימני הדפוס הפכו לאבני הבנייה של היצירה
לצייר עבור לואיס קרול – טניאל ופרניס
האיש המוזר הזה, האיש הגבוה והמגמגם שזכה לשם עולם עם צל של חשד בפדופיליה, די התאכזר לשני המאיירים שלו
אז איך נראה שרלוק?
עם זאת, כשמדובר בדיוקנו של שרלוק הולמס, לא הדמות של פאג'ט היא זאת שעולה ברוחנו כשאנחנו חושבים על שרלוק הולמס.
מאיירים ופרשנים צדים את הסנרק
בהקדמות למהדורות השונות היה גרדנר מתפלמס עם פירושים חדשים של הסנרק, ולקורא יש הרגשה שהדיונים האלה הם יצירות נונסנס מצוינות בפני עצמן, ושגרדנר כתב אותם עם לשון בלחי, כמו שאומרים האנגלים.