האוצר של מילדנהול על פי דאל וסטדמן
"בוקר אחד באפריל של שנת 1946 קראתי בעיתון על מציאה מרשימה של כלי כסף מהתקופה הרומית".
"בוקר אחד באפריל של שנת 1946 קראתי בעיתון על מציאה מרשימה של כלי כסף מהתקופה הרומית".
הדברים שאציג כאן הם מבחינתי החופש. אבל האחריות שלי כמאייר כלפי הטקסט וכלפי הקורא היא הקפיץ המווסת.
גיליתי שלמרות שאני מגדיר את עצמי מאייר של בני אדם, איירתי במהלך השנים כמויות עצומות של חיות.
ההשפעות שיש לציורי ילדים על אמנות הן רחבות מאוד ואנחנו מוצאים אותן גם אצל אמנים אינטלקטואלים וחוקרים וגם אצל אמנים שנחשבים "עממיים".
בגיל 14 סולק מבית הספר, לדבריו בגלל "שובבות". הוא מצא מפלט בקריאת ספרי בלשים זולים ובמוזיקת ג'אז.
בתרגיל הזה מתקבל בסופו של דבר זוג מעניין שיכול לחיות לנצח ביחד
את הסגנון שגלאשן פיתח בתחום הקריקטורה אי אפשר ללמוד בשום בית ספר לאמנות.
ממש ליד המיטה, במרחק הושטת יד, ישנם שישה מדפים שבהם עומדים הספרים שאני מרבה לקרוא בהם. שניים מהם אציג היום ברשומה הזאת.
מה הייתה התשובה אם הייתם שואלים אותי "מה קשה יותר לאייר, מכשפה בעלת שישה זנבות רוכבת מסביב לכוכב דמיוני על מטאטא שעשוי מרגל של פיל, או בנקאי בלגי?"
אם אכן נכונה הדעה שההומור העצמי הוא האצילי בין סוגי ההומור, מעניין לבדוק איך אנשי הומור חזותי מציירים את עצמם.