אות מן העבר – שלושה סופרים נשכחים
יש איזה קו בין התרפקות על העבר רק בגלל שהוא מתקשר אצלנו עם הגעגועים לילדות, לבין ניסיון להחזיר דברים טובים, שבאופן טבעי נשכחו או יצאו ממחזור התרבות.
רוקוול קנט הלא מוכר – מאייר הרפתקן
הוא היה צייר, איש פרסום, עורך, משורר, פוליטיקאי (לא כל כך מוצלח), תועמלן, מרצה, חוקר ארצות, אדריכל ומעצב בתים, מורה, חופר קברים, חוואי, מאייר, מגדל כלבים, טיפוגרף ומעצב גרפי, חותך עץ, יזם והרפתקן.
נשים וגברים – במשך השנים
מאחר שאיורים שלא נמצאים ליד טקסט, יש סכנה שיתייחסו אליהם כמו אל ציורים, בחרתי לצרף ליד כל איור איזה משפט שמישהו אמר
פושקין – דיוקן המשורר כאיש צעיר
ארבעת אלפים דיוקנאות של פושקין אפשר למצוא במוזיאון פושקין בסט. פטרבורג.
הכישלון הגדול שלי – אליס בארץ הפלאות שלא יצא לאור
השקעתי עבודה רבה ואפילו ענקית כדי להיות מקורי. אבל אז התברר מה שכבר ידעתי – שקשה מאוד להיות "מקורי" על דרך השלילה
על עוני והומור
כאן הוא הנמיך את רכיב ההומור, אבל עדיין, בעיקר בגלל הקו המיוחד שלו, יש באיורים שלו מספיק הומור שיצדיק את כותרת הפוסט הזה.
פיישנס של גילברט וסאליבן ומשהו על אוסקר ויילד
כשהיה בן 35, לאחר שהיה פקיד במשרד החינוך ועורך דין, וכשהיה כבר מחזאי די ידוע, פגש את ארתור סאליבן והחלה השותפות הידועה ביניהם שנמשכה כעשרים שנה.
ברל אייבס והגברת הזקנה
אחד משירי הילדים האהובים שלו היה כמובן השיר על האישה הזקנה שבלעה זבוב. השיר הזה היה אמנם מוכר ואהוב גם לפני הביצוע שלו, אבל היום אצל רוב האמריקאים הוא מחובר לברל אייבס.
סיפורו של טימי, הסירה הקטנה
לפעמים מתברר שסיפור הרקע של הכנת הספר מעניין לא פחות מהספר עצמו, והוא מפנה אותי לאזורים, נושאים וזמנים שלא הכרתי.
או הנרי ואחד מסיפורי הנוכלים שלו
חלק מאוהבי הספרות האמריקאים, שקשה להם ליהנות מסיפורים שכתבו פושעים, נוטים עד היום לסבור שהוא הואשם במעילה שמישהו אחר ביצע