לאה גולדברג, וכמה הרהורים על מה שמכונה ספרות ילדים
כשאני קורא ושומע את כל מה שנאמר על לאה גולדברג, נראה לי שאני היחיד מקרב בני הדור שלי שלא ישב על המדרגות בבנייני האוניברסיטה בירושלים ולא שמע את ההרצאות שלה.
מיִזִ'י טרְנְקה עד שוונקמאייר – איור, בובות ואנימציה
תיאטרוני הבובות, הנכס הלאומי של צ'כיה, פונים למבוגרים ולא רק לילדים. האמנות הפלסטית הצ'כית לא נטשה את הפיגורטיבי ואפילו את האילוסטרטיבי.
פיטר פן – האיורים והפסלים. והספר של זואי
פיטר פן לא נמצא בראש רשימת ספרי הילדים שאני אוהב, ולכן ברשומה הזאת לא אסביר למה הוא נפלא…
בין טכניקה לסגנון – פרק שני
ישנם ספרים שבהם זה מתבקש לצייר בשני סגנונות שונים. אבל לפעמים אני מכניס שני סוגים של טיפול גם בספר שבו זה לא מתבקש.
המגפיים של יוזף. צ'אפק – יוצר רב תחומי
למרות שהוא עצמו רצה שיכירו בו כצייר, הוא עסק בתחומים רבים: סופר, משורר, עיתונאי, מבקר, מחזאי ומעצב במה.
בין טכניקה לסגנון – פרק ראשון
מי שעסוק בפיתוח או אימוץ "סגנון" לעצמו במקום לתת לדברים לקרות בעצמם, מגיע מהר מאוד למניירה.
אנגליה בעיניהם של זרים
את מה שלמדתי על ערים, ארצות ועמים, למדתי ממי שהיו זרים במקומות האלה, שכן זר יש לו נקודת השוואה. כאן תמצאו טקסטים שנכתבו על הבריטים, ובעיקר על האנגלים, מתוך ארבעה ספרים, כולם מנקודת מבטם של זרים.
אגדות מודרניות
הרשומה הזאת עוסקת בשני יוצרים. האחד כתב משלים מודרניים, והשני כתב אגדות מודרניות. בשני המקרים מדובר בסאטירות שלא מיועדות לילדים.
להאריך את חיי המדף
אבל לפעמים, כשאני יושב מול המדפים שבהם נמצאים הספרים שאיירתי, אני מתמלא רצון להחזיר כמה מהם גם למדפים שבחנויות.
עץ החבוש מאת סאקי
"אני חושבת שאם יש לך עץ חבושים ואת לא רוקחת ריבת חבושים – זה מראה על אופי חזק".