במהלך 22 שנות יציאתו לאור של המוסף הסאטירי
,
גם בעיתון "דבר" וגם בעיתון "ידיעות אחרונות", טקסטים שהודפסו בו נתנו חיים לתשעה ספרים. לספרים האלה אני מקדיש את הרשומה הזאת. ארבעה מתוכם הם "כרכי לקט", בהם נאספו חומרים נבחרים מתוך המוסף.
הכרך הראשון היה זה:

הוא יצא בשנת 1986 בהוצאת זמורה ביתן מודן.
הנה הקטע יעמדו על התודה מהפתיחה:

והנה דבר המערכת מהגיליון הראשון, אותו כתב חיים באר, שלא היה חבר מערכת:


עיתון, כידוע לכם, לא יכול להתפרנס ללא מודעות. אז הנה כמה מודעות שנכנסו לספר:




הכרך השני יצא לאור בהוצאת עם עובד בשנת 1988:

הנה מכתב לקוראים מתחילת הספר:

מהספר הזה אני מביא גם סדרת צילומים שהדפסנו בעיתון בשבוע שבכל העיתונים נדפסה תמונתו של נשיא המדינה חיים הרצוג על המרפסת שעליה צולם הרצל. הנה ארבעה עמודים:




גם הכרך השלישי יצא בהוצאת עם עובד, מה שמראה שהספר השני זכה להצלחה. הספר הזה ראה אור ב-1990 והוקדש לחנה זמר:

מהספר הזה בחרתי להביא לכם שני עמודים שעסקו בפתקים על העצים, שהיו אז בשיאם:


וגם את הכותרת הזאת, שאותה מצטטים עד היום:

ועוד כותרת:

ועוד אחת:

ואחרונה:


הכרך הרביעי יצא בספריית מעריב:

זה היה אחרי מלחמת המפרץ הראשונה, ובעמוד 5 התפרסמה המקאמה הזאת:

והנה כמה ידיעות בתחום הפרשת חלה ודת מהמדינה:

ומשהו בתחום שנאת חינם:

והנה עוד כמה דברים:


אני מקווה ששמתם לב שהמשיח בצילום הוא אני.
אחת ההצלחות הגדולות בזמנו היה הספר הזה:

יאיר גרבוז קיבץ בו קטעים מהפינה תמיד פולני שפורסמו בדבר אחר. אבנר כץ הוסיף להם איורים, והספר יצא בהוצאת זמורה ביתן מודן בשנת 1989. בעבר כתבתי על הספר הזה.
הפעם בחרתי להביא לכם פרק אחד מתוכו:



עוד ספר שראשיתו בדבר אחר הוא ספרו של אבנר כץ:

הספר הנפלא הזה לא זכה להצלחה, אבל אני ממליץ עליו מאוד. הנה אחד הסיפורים מתוכו:


עוד ספר מומלץ, שגם הוא היה אוסף רשימות שהתפרסמו בדבר אחר, היה הספר הזה של חתולי (אלי שרייבר):

כשהרשימות התפרסמו בדבר אחר, שם המדור שבחרתי היה אבא אימא מותו כבר, שהוא שורה משיר של חתולי. אבל כשהצענו את הספר לאריה סנדלר מהוצאת כיוונים, וחתולי בחר להשאיר את השם, אריה החליט לא להוציא את הספר עם השם הזה. גם דעתי הייתה שעם שם כזה איש לא יקנה אותו. ואז פנינו להוצאת זמורה ביתן מודן, ואהד זמורה אהב את החומר ואת השם והחליט להוציא את הספר. מעניין ששם ההוצאה זמורה ביתן מודן לא מופיע על הספר, אלא הוצאת בת בשם אלפא (כנראה שהשותפים של אהד לא כל כך אהבו את הספר). הספר הנפלא הזה – עם האיורים שלי שעשיתי במיוחד לספר ולא למדור במוסף – לא זכה להצלחה, אבל היום אני מקבל המון פניות מאנשים שרוצים להשיג אותו. אבל גם בחנויות ספרים יד-שנייה קשה למצוא אותו בימינו.
הנה השיר דור דור ודורשיו, ממנו לקוחה השורה שהפכה לשם הספר:

לאהרן שמי, שהיה חבר מערכת ב"דבר אחר" במשך כמה שנים, היה בו גם מדור, שנקרא פוזיטיב. בשנת 1990 יצאו כל המדורים של פוזיטיב בהוצאת כיוונים, שהייתה בבעלותו של אריה סנדלר:

גם הספר הזה יצא עם איורים שלי, והנה כמה עמודים ממנו:







והספר האחרון שמרכז חומרים מתוך דבר אחר הוא זה:

זה היה המשך לספר הראשון:

ולימים ריכזתי את שניהם בספר הזה:

לאחר שיצא הספר על המפה המשכתי לפרסם וריאציות על מפת המדינה בדבר אחר, ואלו יצאו בספר מסביב למפה. הנה כמה מהן:










מכל הספרים זה היחידי שעדיין ניתן לקנות חדש. וכעת בהנחה לחודש אוגוסט לקוראי המדור עם קוד הקופון:
BLOG25AUGUST







מאוד אהבתי את דבר אחר וגם את הרשומה הזאת… במיוחד את הקטע על בריחת המוחות שעדיין מאוד אקטואלי
הכרך השלישי של דבר אחר היה לי תנ"כ בבית.לא משנה כמה פעמים פתחתי אותו,תמיד התפוצצתי מצחוק.
גם תמיד פולני קראתי המון פעמים.
ואת הספר של אבנר הנפלא אתה הכרת לי.
כל הדבר אחר הזה תמיד יצחיק אותי.אפילו שאני כמעט מכירה בע"פ.