ספר קליגרפיה מונומנטלי

כמאייר אני עוסק באופן טבעי הרבה בקשר שבין טקסט לאיור בספרים.

הפעם אספר על ספר שבו אין שום קשר בין הטקסט לאיורים, וזה אחד הספרים הכי יפים שנעשו, בעיניי כמובן. הוא נוצר בין השנים 1596-1591.

למרות שהפיתוח של גוטנברג, דהיינו הדפוס, היה כבר קיים ודי פעיל באירופה, הספר שעליו אני מדבר נעשה ביד, כלומר לא מדובר באילוסטרציות אלא באילומינציות (הסבר קצר בסוף הרשומה).

השם המקורי של הספר, כשעדיין לא היה ספר אלא רק דפים, היה The Model Book of Calligraphy.

הנה כפולה מתוכו:

(אני מציג כפולה כי לעטיפה אין חשיבות).

הדרך שבה הוא נעשה היא מעניינת במיוחד וקשורה לשני שליטים אירופאים חשובים:

פרדיננד הראשון (1564-1503), הצייר לא ידוע:

ונכדו, רודולף השני (1612-1552), כאן הוא בציור של ארצי'ימבולדו, שהיה מקורב אליו:

פעם שליטים אירופאים ראו את עצמם כמובילי תרבות. פרדיננד הראשון ביקש ממי שהיה מזכיר בית המשפט בווינה, אמן קליגרפיה ששמו גורג בושקאי (Georg Bocskay) (1575-1510) שיכתוב לו ספר על אמנות הקליגרפיה. בושקאי, שהידע שלו בקליגרפיה היה מעורר התפעלות, הכין לו 128 דפים. הנה אחדים מהם:

הוא אפילו הכיר את הקליגרפיה בעברית:

מי שירש את היצירה המפוארת הזאת היה נכדו של פרדיננד, רודולף השני.

מאחר שכתבתי הרבה על פראג ועל ההיסטוריה של צ'כוסלובקיה, רודולף השני הוא דמות מוכרת עבורי, כולל הקשרים שלו עם המהר"ל והיחס החיובי שלו ליהודים. רודולף היה אדם דיכאוני, והיום היה נחשב לחולה נפש. הוא אהב מאוד אמנות והיה לו אוסף ענק של כל מיני פריטים, כמו פרחים, חרקים, פירות, חיות קטנות, עצמות, מאובנים, קונכיות ועוד ועוד ועוד. הוא החליט שכדאי לעטר את העמודים הקליגרפיים וביקש מהמאייר הפלמי יוריש הופנאחל (Joris Hoefnagel) לאייר את הדפים.

רודולף פתח בפני הופנאחל את הארונות עם האוספים המטורפים שלו וביקש ממנו לצייר אותם כעיטורים לעמודים. וכך קרה למשל שלטקסט העברי אשרי האיש מספר תהילים, צורפה צפרדע:

גם בשאר העמודים אין שום קשר בין האגסים, השבלולים, הדבורים והפרפרים לבין הטקסט שבחר בושקאי. הנה כמה דוגמאות:

כך במהלך למעלה מ-30, שנה העמודים האלה נכרכו ונעשו לספר שאין דומה לו, שלבסוף קיבל את השם MIRA CALLIGRAPHIAE MONUMENTA, שניתן לתרגם אותו אולי למשהו כמו: יצירות קליגרפיה מופלאות.

זה המקום לספר שבעידן האילומינציה הקשר בין הטקסט לציור לא היה דבר הכרחי ורבות מן האילומינציות היו בבחינת "קישוטים" שנועדו פשוט למלא במשהו את המחללים שהטקסט הקליגרפי הותיר, ולא היו בהכרח קשורים לתוכן שהובא בטקסט. אין לי ספק שהתופעה הזאת יכולה להסביר משהו על דרכי החשיבה של ימי הביניים והתקופה שקדמה לה. אני כמובן לא מבין בזה, אך בכל מקרה, מהפכת הדפוס, שיצרה את המושג אילוסטרציה, גרמה לשינוי בתפיסה של החיבור בין הטקסט לציור.

לפני שאציג עוד דפים מהספר הזה – שכעת נמצא במוזיאון פול גטי בלוס אנג'לס – כמה מילים על שני היוצרים:

על גורג בושקאי אין הרבה פרטים, כולל מוצאו והכשרתו. הוא נולד כנראה בקרואטיה.

על הופנאחל יודעים קצת יותר.כאן הוא בתחריט של אמן התחריט סימון פריסיוס:

הוא נולד באנטוורפן ומת בווינה. הוא נחשב לאחד מאחרוני האילומינטורים והיה אחד מראשוני ציירי "הטבע הדומם" הפלמים. פרט לציור ואילומינציה הוא היה איש רנסנס במובן של עיסוק והתמחות בתחומים רבים: כתב שירה, ניגן על כמה כלי נגינה ושלט בכמה שפות. בצעירותו נדד באנגליה, ספרד וצרפת, ובשנת 1591 גויס לשירותו של רודולף השני. העבודה על ההדפסים הקליגרפיים ארכה חמש שנים.

הנה עוד עשר סריקות מתוך הספר הנפלא הזה:

הספר המקורי נמצא כאמור במוזיאון גטי, ובשנת 1997 הוציא המוזיאון לאור את הספר הזה, שנמצא בספרייה שלי, ובו 41 עמודים מודפסים מהמקור:

הנה סרטון שמסביר באופן די מפורט על יצירת הספר הזה על רקע התקופה. ועוד דף על הספר.

***

*אילומינצה: מאחר שהמונח הזה הוזכר כאן כמה פעמים, אציין שהוא שימש להגדיר "איור" לפני עידן הדפוס, כלומר כאשר עשו ספרים באופן ידני. בעידן הדפוס המונח שהתקבע עבור איור הוא כאמור אילוסטרציה. בעברית אין הבדל. שני המונחים, גם אילומינציה וגם אילוסטרציה, באו מהמשמעות של "להאיר", בדומה למונח איור בעברית.