השחור של בנטלי
הוא תמיד העדיף להיקרא סופר ועיתונאי, אבל בעיניי הוא היה ויהיה מגדולי המאיירים/קריקטוריסטים
הוא תמיד העדיף להיקרא סופר ועיתונאי, אבל בעיניי הוא היה ויהיה מגדולי המאיירים/קריקטוריסטים
כשמציעים לי לאייר ספר "למבוגרים" זה גורם לי שמחה, למרות שבדרך כלל אני לא משנה את הגישה הציורית שלי
..ובו יסופר על איציק, שכתב הקדמה לספר של אבנר, ועל אבנר, שעשה איורים לספר של איציק.
הכללות הן כמובן בעייתיות, ולפעמים אפילו מסוכנות ומשיקות לגזענות, אבל קשה לכתוב רשומה יומרנית כזאת בלי הכללות.
מאיה בתי האהובה חגגה השבוע 30 שנה. לטובת האירוע הזה אני מביא כאן את אחד הספרים שכתבתי וציירתי לה
כדי לא להישאר מאחור, בחרתי גם אני במילה שהיא "הכי". אבל אצלי מדובר במילה שהיא הכי אהובה על מבקרי הספרות
אז למה אני לא מסוגל להיות קריקטוריסט?
כי הדבר הראשון שנחוץ לקריקטוריסט הוא "סגנון" ויש מי שיקרא לזה "טכניקה" "שפה"
זאת רשימה לאוהבי חתולים, עם קצת געגועים לספרים של פעם.
המטרה העיקרית שלי ברשומה הזאת היא להראות את המנגנון ההומוריסטי של טניאל בקריקטורות שלו, מנגנון שהשפיע על רבים מאנשי הסאטירה החזותית.
ייתכן שיש פה גם משהו מהנוסטלגיה, אבל המטרה היא גם להציג כל מיני גישות ופתרונות איוריים וגם להזכיר סופרים, שנדמה לי שכדאי לזכור.