מיקי-מהו ומשפחת היוצרים

מזמן רציתי לכתוב על אחד הספרים האהובים עלי בילדותי המוקדמת.

בכוונתי לספר הזה:

העטיפה הזאת היא של מהדורה מאוחרת. בילדותי הכרתי את הספר שלא הודפס בצבע.

אבל לאחר שכתבתי (וקראתי) את הרשומה הקודמת על משפחת דה מוריאה הבנתי שגם כאן מדובר במשפחה של יוצרים.

אמנם הגיבורים של הרשומה הזאת הם מיקי-מהו ואליהו, אבל אפתח באיש הזה:

זהו קדיש יהודה סילמן, שכך תיארה אותו תלמידתו שולמית לסקוב:

"תנ"ך ודקדוק היה מלמד אותנו קדיש יהודה סילמן… מראהו היה כשל כדור ממש: גוץ, מגודל כרס, ראש עגול מאוד ונטול שיער. כל אימת שהיינו מסיימים ספר מן התנ"ך היינו חוגגים איתו מסיבת סיום, שעיקרה פיצוחים ואבטיחים. חובב גדול של חגיגות אלה היה סילמן… המסיבות רבו מאוד כמובן כאשר למדנו את תרי עשר, כמעט מסיבה לשיעור. בכל זאת אחטא לאמת אם לא אומר שסילמן הקנה לנו משהו בדקדוק."

לא ארחיב מעבר לכך כי מי שמתעניין בחינוך העברי ומי שקורא על ההיסטוריה של תל אביב מכיר את האיש הזה היטב.

הנה לכו נרננה שלו:

לסילמן היו חמישה ילדים: ימימה, אברהם, ראובן, פיוטה, שולמית.

ימימה התחתנה עם הסופר שרגא קדרי:

קדרי היה אחד המייסדים של כפר פינס (שליד כרכור), היה מתומכיה של תנועת ארץ ישראל השלמה, והיה המזכיר הכללי של משרד הסעד. הנה כמה מיצירותיו:

ראובן הוא דר' ראובן סיוון, בלשן, חוקר, עורך ומתרגם:

הנה כמה מיצירותיו:

ענת האסיסטנטית שלי שעוזרת לי בכול, כולל ברשומה הזאת, מספרת שלמדה אצלו בסמינר דויד ילין ושראובן היה מורה מצוין ואהוב.

על פי ויקיפדיה יש לו כמה חידושים בעברית. בין השאר "מתוחכם", "משיבון", "בו זמני" ו"הדמייה".

שולמית נישאה למשה בסוק.

משה, שנולד בקובנה ב-1907 היה משורר, מתרגם, עורך וחבר מערכת של הוצאת הקיבוץ המאוחד. בין השאר כתב את זה:

בנם של שולמית ומשה הוא עידו בסוק.

עידו הוא משורר, מתרגם ועורך. הנה כמה ספרים שלו:

אני אישית מרגיש צורך להודות לו במיוחד על התרגום של גרגנטואה ופנטגרואל.

ועל התרגום החדש של השמנפופים והחדחוטים של אנדרה מורואה, מה שאנחנו היכרנו בשם המשמנאים והמרזנאים.

וגם על הביוגרפיה המרתקת של שאול טשרניחובסקי:

לקדיש יהודה סילמן היה אח ושמו מנחם מרדכי סילמן. הוא היה איש חינוך ואספן של אגדות. בתו היא בלהה יפה:

בלהה הייתה מחנכת וסופרת. היא כתבה בעיקר לגיל הרך.

בנה של בלהה הוא עמנואל יפה:

הוא נולד בקובנה בשנת 1911. פרט לפעילות הנרחבת שלו כאיש חינוך הוא כתב כמה ספרים, ביניהם העיר דץ וחברים וידידים.

בשנת 1935 פרסם לראשונה את המדור מיקי-מהו ואליהו בשבועון הילדים עיתוננו:

אמנם השבועון הופיע רק שש שנים ונסגר ב-1937, שלוש שנים לפני שנולדתי, אבל הוא בכל זאת היה חלק מהתפריט הספרותי שלי כשלמדתי לקרוא. שלא לדבר על הספרים שבהם קובצו כמה מדורים כמו הרפתקאות דובון ומירי, עליו כתבתי בעבר:

וכמובן מיקי-מהו ואליהו.

כל סיפור בספר הוא בן ארבעה בתים בלבד ובחריזה משובחת.

מיותר להדגיש שעמנואל יפה הושפע גם ממקס ומוריץ וגם ממיקי מאוס של וולט דיסני.

למי שלא זוכר, גם לשלונסקי היה מיקי מהו.

ומי שרוצה לקרוא על זה אני ממליץ לעיין באתר המעניין של אלי אשד.

והנה כל המדורים שקובצו בספר: