פרידה מחבר יקר, יורם טהרלב

לפני שבועות אחדים פנתה אליי רוכבת אופניים שבאה מולי ואמרה בשמחה: "הי יורם, בדיוק אותך אני מחפשת, אתה נראה יופי…"

הבנתי כמובן שהיא חושבת שאני יורם טהרלב.

היא לא היחידה. משום מה יש רבים שחושבים שאני יורם.

התשובה הקבועה שלי: "אני לא יורם אבל אני חבר קרוב שלו" נשמעת להם לא כל כך טוב. "טוב", הם חושבים לעצמם, "טעינו כי אתה דומה לו, אבל בגלל זה אתה חייב להתפאר שאתה חבר שלו…?"

כמה שעות לאחר מותו של יורם דיברה עליו ברדיו נורית זרחי, וכדרכה אמרה דברי חוכמה נפלאים בפשטותם.

היא דיברה על ריבוי הכישרונות של יורם ואיך זה השתלב עם האופי היצירתי שלו.

ואכן ליורם היו יכולות מסוגים שונים.

אם הוא היה גדל במשפחה חרדית אין לי ספק שהיה יוצא ממנו "גדול בתורה"; ולמעשה יורם היה גדול בתורה ללא מירכאות גם כחילוני.

הפרשנויות שלו לגמרא, לפרשות השבוע ולעוד טקסטים, היה בהן שילוב של הומור ושל היגיון, שני יסודות שבקושי הולכים יחד.

אחד הספרים של יורם שאיירתי היה זה:

הנה כמה עמודים מהספר הזה:

בחרתי ברשומה הזאת להציג כמה מהספרים שאיירתי. אבל לפני כן הנה רישום שעשה יורם:

את הרישום הזה, שבו הוא צייר את אבנר כץ, הוא תרם לספר הפרטי עבודת יד של אבנר ושלי, שלא יצא לאור. ליורם היה כישרון טבעי לציור, והוא אייר כמה מהספרים שכתב.

הקריירה שלי כמאייר בספרים לילדים קשורה קשר הדוק עם יורם ועם נורית זרחי, שאז הייתה רעייתו.

אמנם כשהייתי בן 17 ציירתי את הספר הראשון בחיי, אבל זה לא היה ספר ילדים.

ספר הילדים הראשון שציירתי היה הספר הזה:

הנה כמה עמודים מתוכו:

והנה איור שהכנתי לפני כשלוש שנים, כשפרסמתי רשומה על הספר הזה:

לשמחתי הספר הזה נמצא על המדפים עד היום.

בשנת 1977 הוצאנו יורם ואני בהוצאת כתר את הספר הזה:

זה היה מחווה למקס ומוריץ, או אם תרצו נכתב בהשראתו. הנה הרפתקה אחת משם:

פעמיים מופיע יורם בספר ברישום שלי. פעם כשפיני ושרגא "מבקשים" ממנו שלא יספר:

ופעם נוספת בסוף, כשיורם מספר סוד:

בשנת 1978 הוצאנו בהוצאת עם עובד את ארבעת הספרונים האלה:

שני ספרים בחיי איירתי פעמיים.

אחד מהם הוא נח של יורם. הספר הראשון נראה כך:

והוא יצא לאור בשנת 1982.

שנים מאוחר יותר (2013) ביקש ממני עוזי מהוצאת הקיבוץ המאוחד לאייר אותו שוב. זאת הייתה העטיפה:

הנה איור מהספר הראשון:

וזה הפיתוח שלו בספר השני, כבר בעזרת מחשב:

הספר של יורם שאני אוהב במיוחד הוא הספר הזה:

ודווקא אותו לא איירתי, אבל אני מרגיש אליו קרבה מיוחדת.

הייתי בין הראשונים שיורם הראה לי את השירים שכתב.

ממש התאהבתי.

יורם לא היה בטוח שזה ספר, ואני ממש לחצתי עליו להביא את זה להוצאת הקיבוץ המאוחד.

ואני גאה להביא כאן את ההקדשה שיורם כתב לי על הספר:

כשהספר יצא חגגנו את השקתו על הגג בדירה שלי ברחוב נורדאו. זה היה בערב של החמישה במרץ בשנת 1975. אני זוכר את התאריך כי באמצע האירוע שמענו יריות וראינו מרחוק הבזקים.

למחרת נודע לנו על הפיגוע במלון סבוי.

הנה כמה מהשירים מהספר המיוחד הזה שאני אוהב במיוחד:

בשנת 1985 יורם הוציא ספר בהוצאה פרטית שהוא קרא לה הוצאה מוכרת:

גם בו יש איורים שלי, אבל אלה איורים שלא איירתי במיוחד לספר. יורם עבר על הארכיון שלי ומצא איורים שעשיתי בעבר ושיבץ אותם – בדרך כלל קטעים מהם – בספר. הנה כמה:

ניסיתי דרך הגיוון המיוחד להראות את רוחב החשיבה והעשייה של יורם, וזאת רק דרך הספרים שהיה לי קשר אליהם.

אבל יורם כתב עוד ספרים רבים שאני מניח שחלקכם מכירים.

לא סיפרתי ברשומה הזאת על החברות העמוקה רבת השנים מאז שמתישהו בשנות ה-60 יהודה אטלס הכיר בינינו, כשיורם היה עורך ב"מחנה גדנ"ע" ואני הצטרפתי לעיתון כמעצב ומאייר.

מפה אני שולח את אהבתי לילדיו, רוני, אראלה, מיכל ודניאל ולכל הנכדים והנינים.