חמור עף – בנעליו של אבנר כץ
אציג כאן את כל הספר, כשבכל עמוד ניסיתי לתאר מה עבר לאבנר בראש כאשר אייר את האיור.
אציג כאן את כל הספר, כשבכל עמוד ניסיתי לתאר מה עבר לאבנר בראש כאשר אייר את האיור.
לא יודע אם הייתי נוהג כמו הילד שצעק שהמלך עירום. כנראה שהייתי חושש למעמדי בחברה. אבל הייתי ילד שתמיד חיפש בעיות בסיפורים שקראתי.
כשהייתי ילד קטן אמרתי לעצמי: ציור יפה, אבל איך מצליח נחום לעשות בציור אחד קווים שלפעמים הם עבים ולפעמים הם דקים?
ניסיון להדגים את הסטייה שלי לנסות ולגוון את האיור שלי.
אז נכון שבספר הקוסם מארץ עוץ יש קשר הדוק בין הטקסט לאיורים, אבל הקשר הידידותי בין שני היוצרים היה קצר מאוד.
"…אני משתמשת בהרבה צבע, פעולה שחשובה אצלי לא פחות מעבודת הסגנון. הצבע מדגיש את ההומור והאבסורד ומושך הרבה זבובים".
אין בינינו קשר, אבל אני מרגיש שאנחנו חברים. אני עוקב אחר כתיבתה מאז שהייתי תלמיד בבצלאל
השימוש שלה בקו דמוי חיתוך עץ, ובכלל בקו עבה ובשטחי צבע נקיים, מעניק לנו איורים פשוטים שיש בהם רק מה שבאמת נחוץ.
אין גבול להתפעלות שלי כשאני רואה את האמון שהוא נותן ביכולתם של ילדים להבין, לקבל ולאהוב את האיורים הפשוטים האלה
אוסף קטן אך מייצג של רישומים במכחול, ניסיון לשחזר את הדיאלוגים עם המכחול