סידון וקרמן – פרק 2
הפרק השני, שבו אני ממשיך לסקור את 25 הספרים שאפרים סידון כתב ואני איירתי
הפרק השני, שבו אני ממשיך לסקור את 25 הספרים שאפרים סידון כתב ואני איירתי
אם עוד טרם כתבתם ספר ילדים, הנה כמה הצעות לשמות: גיל הפיל; מוש היתוש; שבי השבלול (כבר תפוס); מור החמור (גם תפוס); עזרא העז הרע ויונתן; היונה שאהבה תן. ברגע שיש לכם שם, העלילה כבר תגיע בקלות.
אם עד אז עוד לא הייתי בטוח שהכישרון הנפלא שאפרים חונן בו נועד ממש לאוזניים שלי, הרי שהספר הזה הוכיח את זה סופית.
בזכות קריקטור הבינו סופרים ומאיירים, ובעיקר ילדים, שנחש בהחלט יכול להיות גיבור של ספר לילדים.
"האיור מבחינתי מתחיל ברגע שהוא נעשה אמנות פופולרית, עם תפוצה המונית בעיתונות, בספרות ובפרסום."
הרבה לווייתנים ציירתי ב-65 השנים האחרונות, ולמרות שבטבע יש סוגים שונים, אני תמיד מצייר ראשתן גדול-ראש
קלארק גילתה שאנשים רבים סבורים שכרישים הם מכוערים ואכזריים, והיא גילתה גם שרבים חושבים שנשים לא אמורות להיות מדעניות.
באיור אנחנו עוסקים הרבה מאוד ב"ממוצע". אני יודע מה זה פיל ממוצע, אבל מה זה כלב ממוצע?
כשאני מצייר פנים של ילד, אני נזהר בכל קו, ואילו בפרצוף של אדם זקן כל קו שיוצא, אפילו במקרה, נחשב לעוד איזה קמט.
הקלות והפשטות היא אם השעמום, ואם ספירת כבשים עוזרת להירדם, אז ציור כבשים יש לו אפקט דומה.