מציירים חיות – כלב
באיור אנחנו עוסקים הרבה מאוד ב"ממוצע". אני יודע מה זה פיל ממוצע, אבל מה זה כלב ממוצע?
באיור אנחנו עוסקים הרבה מאוד ב"ממוצע". אני יודע מה זה פיל ממוצע, אבל מה זה כלב ממוצע?
כשאני מצייר פנים של ילד, אני נזהר בכל קו, ואילו בפרצוף של אדם זקן כל קו שיוצא, אפילו במקרה, נחשב לעוד איזה קמט.
הקלות והפשטות היא אם השעמום, ואם ספירת כבשים עוזרת להירדם, אז ציור כבשים יש לו אפקט דומה.
מהרגע שהכרתי את העבודות של סימונט הרגשתי קרבה מיוחדת למאייר הזה, שמתרחק מהליטוש והמתיקות שמאפיינים מאיירים אמריקאים.
בביקורות אמנות בימינו המילה "סוריאליזם" היא לפעמים מילת גנאי. לעומת זאת, בהקשר של איור משתמשים בה הרבה ולרוב במובן חיובי
כשחיים סיפר שפיתגורס אהב להדגים בעיות מתמטיות בעזרת גולות, אותי עניינו רק הגולות, כי בילדותי בכרכור קראנו להן "בלורות"
"…נאמר לי שהמכתבים שהוחלפו בין השתיים היו דוגמה קלאסית לכמות העלבונות שאפשר להכניס לגיליון נייר מכתבים רגיל אחד".
אנחנו יודעים שבמשך שנה בן אדם יכול להשתנות בלבוש, בתספורת, בגילוח ואפילו בדיאטה, עד שגם אימא שלו לא תכיר אותו, אבל המאיירים לא מוכנים לחיות עם זה.
מי שמכיר אותי יודע שאין לי רישיון נהיגה. צרפו לזה את העובדה שלאחי המנוח אמנון היה בית ספר לנהיגה במשך 20 שנה.