אני מניח שציירתי פה ושם כמה כרישים, אבל כשחיפשתי בארכיון הלא-כל-כך מסודר שלי, מצאתי רק את זה:

זה שיר מתוך הספר שעשועים מרושעים לאנשים חסרי לב של המשורר המקברי האנגלי הארי גראהם, שתרגמתי ואיירתי.
ויש גם את שני הכרישים האלה, מתוך ספר ההפעלה שהוצאתי לאור ביחד בני תומר, מה הם אומרים:


![]()


כל מי שמתעניין בקריקטורות מכיר את גהן וילסון (2019-1930), שהביא את הקריקטורה המקאברית לפסגות חדשות. הוא אייר למגזינים רבים, ביניהם מד ופלייבוי.

הכריש הבא הוא של כריסטופר שולץ, פסל אמריקאי יליד 1974:

יש לשולץ עוד כמה כרישים.
הכריש הבא הוא של גרנדוויל. (1847-1803), מגדולי המאיירים של המאה ה-19. ב-44 שנותיו הוא הספיק לאייר אלפי איורים, שהידועים בהם הם האיורים למסעי גוליבר. הוא התמחה בהאנשת חיות. כאן הוא מביא לנו כריש שהוא מנתח בבית חולים לחיות:

אמנם מספר הכרישים שאני אישית ציירתי הוא מועט, אבל באופן כללי ספרי הילדים שבהם הגיבור הוא כריש הם רבים. הנה כמה ספרים שבחרתי מהשפע הזה:
הראשון הוא זה:

הספר מספר על חייה של יוג'יני קלארק, שכבר בילדותה התאהבה בכרישים והייתה נחושה לחקור את היצורים הנפלאים האלה. היא גילתה שאנשים רבים סבורים שכרישים הם מכוערים ואכזריים, ועל הדרך היא גילתה גם שרבים חושבים שנשים לא אמורות להיות מדעניות. היא הפכה לחוקרת וזכתה לכינוי "אשת הכרישים" (Shark Lady).
כותבת הספר היא הזואולוגית ג'ס קיטינג. המאיירת היא מרטה אלווארס מיגנס, פסיכולוגית ספרדיה שהפכה למאיירת.
הנה איור מהספר:

ספר הילדים הבא הוא קלארק הכריש:

קלארק הכריש הוא תלמיד בית ספר שמתפרע בכיתה, שובר רהיטים, או – לפי אנשי החינוך והפסיכולוגיה – "מתלהב יותר מדי".
המורה שלו, גב' אינידיק, עוזרת לו למתן את ההתנהגות שלו.
המחבר ברוס הייל הוא גם שחקן ומספר סיפורים, שבחר בכריש כדמות מתאימה ללמד ילדים לשלוט על דחפים.
המאייר הוא גאי פרנסיס. הוא גדל בחווה במדינת יוטה ועוסק גם באנימציה ובתכנון משחקים.
עוד ספר ילדים שגיבורו הוא כריש הוא כריש בחשיכה:

המחברר פיטר בנטלי הוא אנגלי יליד 1960. כילד הוא התגורר עם משפחתו בכמה ארצות, כולל גרמניה, סינגפור והונג קונג. הוא למד שפות באוקספורד ועסק בעיתונאות. גם הכריש הזה הוא פרוע מאוד ואפילו רשע. הוא נהנה לענות את הדגים הקטנים במעמקי הים.
היה זה הדיונון שלימד אותו לקח.
המאייר הוא בן קורט, שחי בברדפורד שבאנגליה ואייר ספרי חיות רבים.
ספר שלו שאהוב על ידי הילדים הוא מפלצות שאוהבות תחתונים.
הנה איור מהספר כריש בחשיכה:

והנה כריש שלא כל כך מבינים אותו:

כל מי שהולך לים יודע שאין דבר מפחיד יותר מכריש. אבל הכריש הזה ממש לא מבינים אותו.
בעזרת הכריש מנסה המחברת איימי דיקמן להראות לילדים איזו תחושה זאת להיות בלתי מובן.
את הספר אייר האמריקאי סקוט מאגון. מאגון, שכתב ואייר כמה רומנים גרפיים, אייר ספר לילדים שנכתב בעקבות חוויה קשה שעבר כאשר רץ במירוץ המרתון בבוסטון, מירוץ שהסתיים בהתקפת מחבלים.
לסופר כריס בארטון יש דמיון ברוח הנונסנס. בספר הזה הוא עושה פרודיה על גיבורי על:

הכריש של כריס בארטון נלחם נגד רכבת, והשניים מתחרים זה בזה בתחרויות מוזרות, כולל גיהוקים, באולינג, פינג פונג, נגינה על פסנתר ואכילת פשטידות.
המאייר הוא טום ליצ'טנהלד, אמריקאי יליד 1953.
וספר הילדים האחרון שבחרתי לספר לכם עליו הוא זה:

הדבר היחיד שבובי רוצה ליום ההולדת שלו הוא כריש קטן. אז אתם יכולים לתאר לעצמכם כמה הוא התאכזב כשההורים שלו הביאו לו גור כלבים…
כולם יודעים שמי שאוהב כרישים לא יכול לאהוב כלבים.
האומנם?
אז הספר הזה חוקר את הרעיון שלפעמים אתה מקבל בדיוק את מה שאתה לא רוצה ומסתבר שזה בדיוק מה שאתה צריך…
הנה איור מהספר:

אייר אותו בן מנטל, יליד 1980, שנולד בלמינגטון ספא באנגליה ולמד אנימציה במכון סארי. הוא עבד תקופה מסוימת עם טים ברטון, וכעת הוא חי ומאייר בברייטון.
בין השאר הוא הכין איורים גם להרוח בערבי הנחל.
עד כאן הכרישים.







בתחילת שנות ה2000 היתה סדרה מצויירת לילדים – קני הכריש. היתה שם ילדה שאימצה כריש כחיית מחמד, ובכל פרק הם עוברים כל מיני הרפתקאות.
זה מאד נחמד- סדרת החיות. באות "כ" יש גם כינה. חוץ מהכינה נחמה- אני לא מכירה עוד כינים מאויירות. אולי במכות מצרים- אבל שם בטח מציירים את האנשים המתגרדים ולא את הכינים המתפטמות.