דלי מילים – וטקסטים מאוירים לאבנר

שלשום, ב-11 לחודש, היה יום ההולדת של חברי אבנר כץ.

אבנר ואני התחלנו ללמוד בבצלאל לפני 65 שנה, ומאז אנחנו חברים קרובים.

מדי פעם אנחנו מכינים זה לזה ספר או ספרון, משהו שלא יצא לאור באופן מסחרי.

לפני חודשיים, ביום ההולדת שלי, אבנר עשה לי ספר שנקרא דלי מילים.

ברשותו אני מביא כאן את כל העמודים מהספר הזה:

אתמול הוא קיבל ממני ספרון קטן שבו איירתי 12 טקסטים שאני אוהב.

מדי פעם, גם באתר וגם לחברים, אני מכין איורים לטקסטים "שאני אוהב". שמתי את המילים האלה במירכאות כדי להדגיש שכוונתי ל"אני אוהב לאייר", כי יש כמובן טקסטים רבים שאני אוהב אבל אין לי עניין לאייר אותם. במקרה הזה אקדים שורה או שתיים לכל טקסט:

1. דני מטורטיה פלֶט – ג'ון סטיינבק

למרות שג'ון סטיינבק יצא קצת מהאופנה, וגם כשהיה שם לא נחשב למתחרה של מארק טוויין בשדה ההומור, דני מטורטיה פלט, שקראתי בגיל 14, כבש את לבי בהומור הנפלא שלו.

כאן אני מביא את השורות הראשונות:

2. אוי ארצי – יאיר גרבוז

יאיר גרבוז הוא צייר נפלא, אבל אם יום אחד יחליט מישהו להעניק לו את פרס ישראל דווקא בספרות, זאת לא תהיה טעות.

הקטע הזה מהספר שלו אוי ארצי יגלה לכם שדווקא בתחום שבו יאיר הותקף באלימות ובגסות על ידי גדולי הטיפשים, דווקא שם יאיר היה הסאטיריקן שעסק באופן נפלא בגזענות:

3. מעשיות סתם – רודיארד קיפלינג

למרות שמחזור הסיפורים Just So Stories זכה בעברית לתרגומים רבים ושמות רבים, השתמשתי כאן בשם "מעשיות סתם", שראה אור בעברית בערך כשנולדתי, בתרגומו של אברהם רגלסון.

באיורים שעשיתי לאבנר, השתמשתי במעט צבע, אולי כדי להדגיש שבצבע לעולם לא אוכל להתחרות באבנר כץ.

באיור הזה הדגשתי רק את ה"שלייקעס":

4. הוויכוח – היינריך היינה

בפואמה הוויכוח מפגיש היינריך היינה נזיר נוצרי ורב שמתווכחים בפני המלך בספרד.

אהבתי את הפואמה הזאת כשגיליתי תרגום שלה באיזה מוסף ספרותי, שהגיע לחנויות המכולת של אבי כנייר אריזה. הייתי אז בן 10, והמשפט "זה הכומר והרב מסריחים שניהם גם יחד" נטוע בראשי מאז.

כאן אתם רואים את המשפט האחרון של הפואמה בתרגום קצת יותר עדין של יעקב כהן:

5. הדרקון מוונטלי – בתרגומו של נתן אלתרמן

בימים הקרובים אעלה רשומה שתעסוק בבלדות האנגליות שאלתרמן תרגם, ובעיקר בהדרקון מוונטלי.

כאן יש בית אחד:

6. יבגני אונייגין – פושקין

אני יודע שגם אבנר אוהב את "יבגני אונייגין" ובעיקר את האיורים שעשה קוזמין וזאת קצת חוצפה להתחרות בו.

הקטע הוא בית ל' מהפרק השישי, בתרגומו של שלונסקי:

7. הזוג הזקן – מרדכי גבירטיג

אני אוהב את גבירטיג ואת ההומור הנפלא שלו. אני אוהב מאוד את השיר בביצועם של חוה אלברשטיין ומייק בורשטיין. מהשיר הזה אני מביא רק את הבית הראשון:

8. מסעי גוליבר – ג'ונתן סוויפט

דווקא בסיפור השלישי, שבו גוליבר מבקר בלאפוטה, סוויפט עושה טעויות רבות בגלל בורות מסוימת במדעים. אבל אין כמו מסעי גוליבר.

ואת הקטע בחרתי מהביקור בלאפוטה.

9. האיש שידע לעופף – קארל צ'אפק

מכיוון שעל צ'אפק הרביתי לכתוב ברשומות שלי וגם על האיש שידע לעופף, לא אוסיף הרבה, רק אומר שאין סופר שנתן ביטוי כל כך נפלא (וכל כך מצחיק) ליחסים בים ה"יוצרים" וה"מומחים", כמו שצ'אפק עשה בסיפור הזה:

10. שיר של ז'אק פרוור בהוצאת עקד

כשהספר, בתרגומו של אהרן אמיר, יצא לאור בהוצאת עקד בשנות ה-60 (בספר אין תאריך), זה התאים בדיוק להלך הרוח שלנו אז. הנה שיר קצר אחד:

11. על לבבכם ששמם – ח.נ. ביאליק

דווקא את שירי הנבואה והזעם הקשים של ביאליק קשה לי לאייר. כאן בחרתי באיור שמתאים כמעט לספר ילדים:

12. שירו של אחשוורוש – איציק מאנגער

עד היום "המגילה" באידיש, בכיכובם של הבורשטיינים, היא ההצגה שהכי נהניתי ממנה בתיאטרון הישראלי, וראיתי אותה שלוש פעמים. הציור שעשיתי כאן לשיר מתוך המחזה, מושפע מהביצוע הנפלא של פסח בורשטיין בהופעה ההיא: