אחד הסופרים שכתבו לילדים בארץ שאני אוהב במיוחד הוא עודד בורלא.
הוא גם אחד הבודדים שלא איירתי אף ספר שלו, בעיקר בגלל שעודד היה מאייר, ואת רוב ספריו אייר בעצמו.
פגשתי אותו כמה פעמים כששנינו הופענו בפני תלמידים.
אני לא יכול לקרוא לזה "היכרות". הוא היה מבוגר ממני ב-25 שנה, וכאשר נפגשנו הוא נראה לי כמובן ישיש, למרות שהיה צעיר בכמה שנים מגילי היום.
מכתבים לליאורה הוא אחד מספרי הילדים היפים שנכתבו בארץ.
אני לא מחלק בפזרנות את התואר "קלאסי", ולצערי בתחום ספרי הילדים בארץ, קלאסיקה זה בעיקר מה שמצליח, אבל לדעתי מכתבים לליאורה הוא קלאסיקה אמיתית.
למרות שאביגדור המאירי, בספר חכמת הבהמות, הקדים את בורלא בכתיבה של נונסנס לילדים, עודד בעיניי הוא נסיך הנונסנס הישראלי.
רק מתוך עיון ב"ויקיפדיה" למדתי שעודד כתב והוציא לאור כ-50 ספרים (חלקם הגדול בהוצאת עם עובד).
למדתי גם שמכתבים לליאורה, שיצא לראשונה ב-1960 בעם עובד, יצא במהדורה חדשה ב-2009 בהוצאת ידיעות אחרונות.
אני מניח שמדובר בזכויות יוצרים ששייכות למשפחה, ולכן אין לי מושג למי אני צריך לפנות אם ארצה לנסות ולהוציא לאור את מה שאני מביא לכם ברשומה הזאת.
הקטטה עם המטאטא
מדי פעם אני מאייר ספר מבלי שהזמינו אותו.
לפעמים הוא יוצא לאור בהוצאה מסחרית ולפעמים הוא נשאר במסגרת האתר שלי, או בארכיון שלי.
הפעם בחרתי לאייר את הסיפור המשעשע הקטטה עם המטאטא, מתוך ספר שכתב בורלא.
למרות שהסיפור הוא קצר מאוד, בעיני הוא ראוי להיות ספר בפני עצמו.
והנה הוא:
**************
עודד בורלא היה יוצר פורה מאוד – סופר, משורר, צייר, מאייר, מורה, קריין רדיו שכתב גם מוזיקה. הוא למד במקווה ישראל וגם בבצלאל. הוא מת בשנת 2009 כשהיה בן 94.
הוא זכה בכמה פרסים חשובים, אבל לצערי לא זכה בפרס ישראל. ממני הוא מקבל את הפרס הזה היום.






















יצוין שעודד היה אחד הצברים הראשונים (אולי הראשון) שנשא את השם עודד, כשם הנביא הישראלי. אחריו כנראה עודד ינאי, שאולי עליו נסבו הסיפור של צבי לבנה והסרט "עודד הנודד".
עודד נולד ב-1915 בירושלים לסופר הספרדי הגדול יהודה בורלא ולאמו האשכנזיה מרים לבית גולדברג. בכך היה לעוד צבר שנולד לנישואין בין-עדתיים, שלא היו מרובים אז.
איורים מקסימים בקו זורם ומלא הומור. יש גרסא מודפסת של זה?