שלושה ספרים על חתולים

זאת רשימה לאוהבי חתולים, עם קצת געגועים לספרים של פעם.

למרות שישראל היא אחת הארצות שבהן מתרגמים הכי הרבה ספרים לילדים, יש כמה סופרים חשובים ובעיקר מעניינים שאני תמה שכמעט לא תורגמו לעברית.

כשכתבתי לפני זמן מה רשימה על הספר צ'פלין בציד השודדים כתבתי שכדאי לחפש עוד ספרים של אנטון פרנץ היינריך.

הפעם אני נוקב בשמה של אליזבת ג'יין קוטסוורת, שמעט מאוד משלה תורגם לעברית.

על אחד הספרים אספר כאן מיד, אבל משהו על הסופרת (את המשהו הזה לקחתי מהלכסיקון של אוריאל אופק כמובן):

אליזבת ג'יין קוטסוורת, שחיה בין השנים 1986-1893, כתבה למעלה מארבעים ספרים והיא נחשבת לאחת הסופרות הבכירות והפוריות בין סופרי ילדים ונוער באמריקה.

בילדותה נסעה עם הוריה לטיולים באמריקה הלטינית, לאלפים ולמזרח הקרוב, וגם לאחר שהשלימה לימודים באוניברסיטת קולומביה ערכה מסעות רבים, בעיקר במזרח הרחוק.

הנה כמה מספריה באנגלית:

הספר שבו אני פותח את הרשומה הפעם הוא זה:

הוא תורגם על ידי ירדנה הדס, עם איורים של גרטרוד קיי בהוצאת עמיחי בשנת 1958.

גם זה אחד הספרים שיצא לאור כשכבר לא הייתי ממש ילד ולכן פגשתי בו כמבוגר.

זהו סיפור חתולים חביב, שמספר על חתול שחור שחי עם רב חובל ובעלת הבית שלו (או סתם משרתת, ואולי בת זוג. קשה להבין מהסיפור), ששמה בתרגום העברי שושנה.

עם שושנה החתול לא מסתדר. לעומת זאת רב החובל אוהב אותו מאוד, ולקראת הסוף החתול מציל אותם משודד וכך משלים גם עם שושנה.

וכאן אני רוצה להזכיר לטובה את הוצאת עמיחי. בעבר כתבתי עליה בין השאר כשסיפרתי על האיורים שעשיתי לספר השד מכיתה ז'.

ומשהו על ירדנה הדס שתרגמה את הספר:

ירדנה, שחיה בין השנים 2015-1930, הייתה סופרת, מתרגמת, עורכת, חוקרת ספרות ילדים, מורה ואשת חינוך.

כשנפגשנו בפעם הראשונה היא סיפרה לי שהייתה מורה בבית הספר בכרכור ואפילו לימדה אותי…

כשבהוצאת עמיחי החליטו להוציא ספרים לקטנים ירדנה תרגמה רבים מהם. למשל:

וכעת למאיירת גרטרוד קיי.

קיי שנולדה באוהיו חיה בין השנים 1939-1884. היא למדה אצל הווארד פייל, מי שהיה גדול המאיירים בספרי נוער והרפתקאות ובתקופה מסוימת הייתה אסיסטנטית שלו.

קיי הייתה קשורה גם לקבוצה המעניינת של הנשים שנקראה "נערות הוורד האדום". מדובר בימים שנשים נלחמו על זכותן לאייר ספרי ילדים (בהזדמנות אעלה רשומה על החבורה הזאת).

קיי, שהייתה מושפעת מפייל שהיה מושפע מהאיור האנגלי, פעלה ברוח האמנים האנגלים של התקופה, והספר שאיירה, שזכה להצלחה מסחרית, היה אליס בארץ הפלאות.

והנה עוד כמה איורים שלה:

בספר מעשה בחתול ורב חובל שיצא בעברית, האיורים הם בשחור-לבן והחתול מודגש בשחור. הנה כמה מהם שצירפתי אליהם כמה שורות טקסט:

הסיפור השני שגיבורו חתול זכה בעברית לשני תרגומים (אולי היו עוד. אני מכיר רק שניים).

כוונתי לסיפור של קארל צ'אפק, שבתרגום המלא של רות בונדי העטיפה נראית כך:

הוא יצא בהוצאת גוונים בשנת 2003.

בשנת 1994 הוא יצא בעברית בגרסה מקוצרת שתרגמה בינה אופק (חבל שהוצאת עופרים לא טרחה לכתוב שהסיפור מקוצר וגם לכתוב מאיזו שפה זה תורגם. אני לא חושב שבינה מתרגמת מצ'כית).

הסיפור הזה הופיע בהוצאת עופרים בספר הזה:

יש הבדל גדול בין שני הסיפורים בתרגום העברי, וייתכן שצ'אפק כתב שני סיפורים עם אותה עלילה, כי הסיפור בתרגומה של בינה אופק נקרא מעשה החתול ואילו זה של רות שמו בעברית אגדת החתול הגדולה.

מה גם שישנה עוד תעלומה: האיורים בשתי הגרסאות הם של יוזף צ'אפק אבל הם לא אותם איורים. ואם הם אכן של יוזף צ'אפק, כנראה שהוא אייר אותם בתקופות שונות. הנה שלושה איורים מהגרסה המקוצרת:

והנה שלושה איורים מגרסת רות בונדי, ואלה לדעתי יותר מזכירים את הסגנון של יוזף צ'אפק:

גם הפתיחה קצת שונה.

הנה הפתיחה בתרגומה של בינה אופק:

והנה הפתיחה בתרגומה של רות בונדי:

ומכיוון שהרשומה עוסקת בחתולים, זאת הזדמנות להציג לכם מאיירת מחוננת שאני מאוד מעריך. הנה היא:

שמה קרולין מאגרל.

קרולין נולדה בגרמניה בשנת 1964 והמשפחה שלה היגרה לאוסטרליה כשהייתה בת שנתיים.

הוריה קנו יאכטה, גרו בה והפליגו בה לאורך החוף המזרחי של אוסטרליה. כשהייתה בת 16 הצטרפה קרולין ליאכטה אחרת שהפליגה לניו זילנד. היא למדה אמנות, ומלבד איור היא גם רושמת ועוסקת בהדפסים.

הספר הזה, מאיה וחתול, נולד כשאיזה חתול הגיע למעגן היאכטות ואימץ את קרולין:

בחרתי את הספר הזה מבין מאות ספרי הילדים שיש בהם חתולים, בגלל החופש המצוין שלה והחיבור המעניין שיש בין הרישום והכתמים בצבעי מים.

יופי של איורים.

^מאיה וחתול מחפשים את משפחתו של חתול.

^מאיה מנסה לשכנע את חתול לרדת מהגג.

^מאיה שמה בכיס קופסת דגים ויוצאת לחפש את ביתו של חתול.

^"איבדת חתול?" "כנראה שלא".

^חתול זינק באוויר בעוד פריץ ואירמה מרימים ידיהם למעלה.

הנה קרולין כילדה על היאכטה:

והנה סקיצה לגגות:

וסקיצה נוספת:

יש לה גם ערוץ יוטיוב.