לא יוצא מהבית

הסגר הזה הוא הזדמנות להראות לכם, מי שקוראים את הבלוג שלי, את הסביבה שבה אני תקוע כבר כמה שבועות.

הדירה שבה אני גר ומסוגר היא גם הסטודיו שלי, ומהסביבה הזאת צילמתי לכם כמה פרטים.

*מתנצל מראש על איכות הצילומים.

בחדר "הגדול", מה שקוראים "הסלון", יש על הקירות עבודות רבות, לא שלי אלא של חברים ומכרים. משלי יש בחדר הזה רק כמה פרצופים בפיסול.

בחדר הזה יש כמה ציורי שמן של יוסל ברגנר, כמו ציור השמן הזה מסדרת הציורים שיוסל צייר לסיפורי פרנץ קפקא:

ציור נוסף הוא אחד המלכים שלו מסדרה שהייתה מוקדשת לנסים אלוני:

ושימו לב לשילוש הזה:

למטה מימין זה צילום של יוסל ושלי מפתיחת תערוכה משותפת בשנת 1984. משמאל זה העתק של איור שעשיתי ליוסל ליום ההולדת (על פי הצילום כמובן) ואת הציור שמלעלה (שמן) יוסל עשה לפי האיור שלי שהיה תלוי אצלי בסטודיו, כשהיה בן 93, כשלוש שנים לפני מותו.

אבנר כץ מיוצג הרבה על הקירות שלי. החברות שלנו התחילה כשהיינו בני 16, ויש בחדר הזה מגוון עבודות של אבנר. הנה הוא בסטודיו (מבט מאחור):

הנה ציור שלו, שרובו טקסט:

הנה כיסא שקיבלתי ממנו:

הנה אחד הכלבים המצוינים שלו:

והנה הציפור שהוא עשה לי ליום ההולדת 80 (מעליה רישום של יעקב דורצ'ין):

הבאתי רק מעט מהעבודות של אבנר שתלויות אצלי.

יש בחדר גם פסל של דורצ'ין:

וכאן אציין גם את הגודל: גובה 28 ס"מ, רוחב 12 ס"מ, וזה בגלל שלדעתי זאת העבודה הכי קטנה שדורצ'ין עשה אי פעם, מתוך התחשבות בדירה הקטנטנה שלי.

גם יאיר גרבוז מיוצג יפה בחדר, החל מהעבודה הזאת ("הוא מה זה צייר") שתופסת חצי קיר (הקירות שלי קטנים):

וממנה ל"אלבום" הזה:

ולרישום הנפלא הזה:

אם אתם לא מצליחים לקרוא, אז כתוב שם:

"נביא זעם נביא שקר נביא בירות ונביא פיצוחים ונעשה מסיבה"

במסדרון תלויה העבודה הזאת מתוך שלושה יהודים נסו מרכבת:

מיכה אולמן, עוד חבר ותיק, מיוצג בכמה עבודות. הנה אקוורל שמיכה צייר את הגאות כפי שראה אותה בקורנוול אנגליה, שם גרה מאיה בתו:

ליום ההולדת 80 שלי מיכה הכין שעון חול שמתייחס לעל המפה שלי:

ויש גם שני פסלים של צדוק בן-דוד. הנה אחד מהם:

מה שאתם רואים מעליו זה פסל שלי מסדרת פרצופים.

והנה עוד כמה פרצופים מהסדרה הזאת, עבודות קטנות שהייתי עושה בתקופת הפיסול שלי אצל מאירה אונא כדי להתחמם:

גם הם תלויים בחדר הזה.

בכניסה, מה שמכנים "הול", על מדף גבוה עומדים די חבויים כמה פסלים שלי:

הפסלים האלה הם מתוך תערוכת ראשי ציפורים שהצגתי ביחד עם יוסל ברגנר בשנת 1984:

בתקופה שעסקתי בפיסול זה היה אצל מאירה אונא הקרמיקאית, חברה והמורה שלי לפיסול בקרמיקה. מאירה  מיוצגת בחדר בחנוכייה הזאת שיצרה:

ובכלי הזה שהוא בעצם פורטרט שלי:

גם לחברתי נאוה כורש יש עבודות קרמיקה מצוינות. הנה שתיים מהן:

חברי הצלם חנן לסקין מיוצג  בחדר הזה בשתי עבודות. הנה אחת מהן:

הנה עבודה של דפנה נעים:

דפנה, מעצבת מוכשרת, הייתה בעבר אסיסטנטית שלי.

כל בית צריך כמובן מזוזה. אז הנה מזוזה שיצרה עירית אביר. עירית, שבמקצועה היא אדריכלית, מכינה אביזרי יודאיקה מכל מיני חלקים טכניים או אחרים וקוראת לזה גראז' יודאיקה.

המזוזה הזאת היא מקופסה של סיגר כמובן.

הנה פורטרט שלי שעשתה עירית ליום ההולדת ה-80 שלי, וגם הוא תלוי בחדר:

זאת עבודה זעירה, הגובה שלה הוא 9 ס"מ.

בחדר הזה נמצאים כמעט כל הספרים שאיירתי וכתבתי. כאן בכוננית הזאת יש בערך מחצית מהם:

קיר שלם בסלון הוא ספרייה, וגם בו יש ספרים שאיירתי, ביחד עם ספרים שעיצבתי להם עטיפות, ספרים מקצועיים וגם, אם שמתם לב, האנציקלופדיה העברית, שאני נעזר בה כמעט כל יום.

מעל הכורסה שלי תלויה התעודה הזאת:

עוד שתי עבודות שתלויות בחדר הזה הן של בתי מאיה. את זאת היא עשתה כשהייתה בת ארבע:

ואת זאת מאיה ציירה כשהייתה בת עשר:

ולפני שאני עוזב את החדר, הנה הפינגווין והגורילה, דיירי הספה:

וזאת הדלת שבין החדר לסטודיו:

היא תמיד פתוחה.

הסטודיו שלי, שצמוד לחדר, הוא בעצם מרפסת צרה וארוכה סגורה בחלונות גדולים ומוארים, שפונה לכיוון דרום. הנה כמה צילומים מהסטודיו:

בכניסה (הול) יש כמה איורים שלי.

זה מהספר שני יהודים נוסעים ברכבת:

זה מהספר של קיפלינג "איך הלוויתן קיבל את לועו":

ולסיום, במסדרון שמוביל למטבח, לחדר האמבטיה ולשירותים תלויה תמונה של תזמורת צבאית משנת 1899, שבה רואים (חץ) את סבא שלי, זאב קרמן, שהיה נגן קרן.