למרות שפורים כבר עבר, אני מביא לכם יצירה מענגת של שמשון מלצר, שאיירתי לצורך הבלוג הזה.
החריזה וההומור של שמשון מלצר אהובים עליי עד היום.
בין שאר זכויותיו הוא היה עורך דבר לילדים בשנים שהייתי מנוי עליו.
הסיפור המחורז הזה נדפס בספר אלף.
הספר הזה בסדרת שחרות בהוצאת עם עובד ראה אור ב-1945, כשהייתי בן חמש, ומאז הוא נמצא בספריה שלי.
הנה עמוד הפתיחה של הספר:
והנה השיר של מלצר על זרש ובתה:
*מי שלא יודע מהו "גרף", אז זה סיר לילה שמיועד לחרא, שחכמינו הרשו לטלטל בשבת.
הנה כך נכתב בתלמוד הבבלי, מסכת ביצה, דף ל"ו ע"ב:
"אמר שמואל: גרף של רעי ועביט של מימי רגליים מותר להוציאו לאשפה".
*
וכעת לשיר השבועי של חתולי:
מקסים! בילדותי גם אני קראתי עיתון ״דבר לילדים״ שהשאלתי מחברתי. לנו לא היה כסף למינוי לעיתונם ילדים. עיתון מקסים ומאלף. היום אין דברים כאלה.