אוסף נפלא של מאיירים ספרדים

בכל פעם שחזרתי מברצלונה הייתי מביא איתי כמה ספרים מהסדרה הזאת:

מדובר בספרי ילדים של הוצאת

חלק מהספרים הם בספרדית וחלק בקטלאנית.

לסדרה כולה יש עיצוב אחיד. הפורזץ (בטנת הספר) בכל הספרים מבוסס על צלליות. והעיקר, בכל פעם שיש בטקסט משהו שאומרת אחת הדמויות העיקריות, יש אייקון כזה:

שזה תמצות גרפי של הדמות המדברת, ולכן והעמודים נראים ככה:

אני מניח שיש בסדרה הזאת איזה יסוד חינוכי, בעיקר מפני שעורך הסדרה, שאוויֶה בלאנש (Xavier Blanch), הוא פרופסור לחינוך.

העניין שלי בסדרה הוא האוסף הנפלא של המאיירים שאיירו את הספרים, שרובם אגב מבוססים על אגדות ידועות, מה שנקרא "קלאסיות".

מתוך אוסף הספרים שאצלי על המדף

בחרתי להציג הפעם ארבעה מאיירים.

הראשון הוא פֶּפ מונסראט:

פפ נולד בשנת 1966 בברצלונה שם גם למד אמנות. את הקריירה שלו כמאייר ספרים התחיל בשנות ה-80. הוא אייר ספרים קלאסיים רבים, ביניהם פינוקיו וסיפורי אלף לילה ולילה.

בספרייה שלי נמצא הספר הזה:

האיורים שלו מסוגננים מאוד, באופן כמעט גיאומטרי. בספר הזה הם מבוצעים בטכניקה של חיתוך עץ וצביעה ביד. הוא משלב בספר גם איורים מרובעים, כמו אלה:

וגם איורים חופשיים, כלומר לא ממוסגרים:

שמבליטים מאוד את התנועה הנפלאה שיש בהם.

הנה עוד דוגמה לסגנון הגיאומטרי שלו, שלקוחה מספר אחר:

פפ מונסראט זכה בפרס הלאומי לאיור של ספרד בשנת 2024.

המאייר השני שאציג מהסדרה שמו פרנססק אינפנטה:

הוא יליד 1956, וגם הוא למד אמנות בברצלונה. גם הוא זכה בפרס הלאומי וגם בעיטור אנדרסן.

הנה הספר בגדי המלך החדשים שאייר:

(הזכרתי אותו פה).

הסגנון שלו אהוב עליי במיוחד כי הוא מנסה לברוח מהזוויות הישרות, כלומר מהפרספקטיבה, ולכן הקומפוזיציות שלו מפתיעות:

והוא לא עושה הנחות ילדיות בסגנוּן הדמויות:

האומץ שלו בסגנוּן הדמויות מעורר הערצה.

הנה עוד שני איורים שלו מספרים אחרים:

המאיירת הבאה היא כריסטינה לוסאנטוס:

גם היא ילידת ברצלונה. נולדה ב-1966 והיום מוכרת מאוד כציירת קומיקס בעלת סגנון קריקטורי מובהק. בניגוד לשני המאיירים הקודמים, הסגנון ההומוריסטי העמוס שלה כמעט לא משתנה מספר לספר.

בספרייה שלי יש שני ספרים שאיירה, היפה והחיה והחלילן מהמלין:

הנה שלושה איורים מתוך החלילן מהמלין:

והנה שלושה מהיפה והחיה:

והנה שני איורים מספרים אחרים שלה:

האחרון להפעם גם הוא בעצם קריקטוריסט. שמו מיקל ואלוורדה:

הספר פרי עבודתו שאצלי בספרייה הוא מטחנת הקסמים:

מבנה האיורים שלו פשוט, ואת ההגזמה הקריקטורית הוא מבליט בעיקר באפים:

בעתיד אציג כאן עוד כמה ספרים מהסדרה הזאת, שאגב לא מצאתי עליה הרבה חומר ברשת.