דבר אחר – היה דבר כזה

מדי פעם אני מזכיר כאן ובמקומות אחרים שפעם היה מוסף סאטירי בשם דבר אחר, שהתחיל את חייו בדבר וסיים אותם בידיעות אחרונות.

כשהמוסף התחיל את דרכו העורכים היו:

יצחק בן-נר, אהרן שמי, שלמה ניצן, תרזה אייזנברג ודני קרמן.

בשנים האחרונות העורכים היו:

שלמה ניצן, יאיר גרבוז, אביב אלחסיד, תומר קרמן, אורי קרמן ודני קרמן.

 

במשך השנים כתבו בעיתון עוד רבים, ואני מזכיר כאן רק חלק:

אבנר כץ, יוסי שדה, אלי שרייבר (חתולי), לוין קיפניס, אלדד זיו, יצחק גרבוז, סמרל, יעקב רוטבליט, יוני להב, דורעם גונט, אביב אלדמע, יעל גלאי, חנה רוט ודניאל לפין.

הנה אחת ממודעות הפרסום למוסף:

אני מביא כאן בעיקר חומר גרפי, קריקטורות, איורים וקולאז'ים מתוך המוסף.

האיור הזה הוא ברוח השערים של עכבר העיר:

האיור הבא נעשה לכותרת הזאת:

            תיקון חצות – יהודי מתקן פוסטר לשבועות

(חיתוך עץ מהמאה ה-כּ')

הפורטרט של דוד לוי התפרסם מדי פעם ככה:

הנה טקס הענקת פרס נובל לשלום:

את הלוגו היינו משנים מדי פעם, לפי המצב.

הנה הלוגו שהופיע בגיליון לסיום מלחמת המפרץ הראשונה:

וזה איור לרשימה שנקראה "משחק מוחות":

ברשימה על טעויות היסטוריות גורליות היו בין השאר שני האיורים האלה:

בגיליון שיצא מיד אחרי רצח רבין הופיע הדבר הזה:

בגיליון הזיכרון לרצח הייתה הכותרת הזאת:

בגלל שרוב המשתתפים היו ממוצא יהודי, היה בדבר אחר הרבה "אידישקייט". המונטאז' הזה למשל הופיע בגיליון שמחת תורה:

וזה רישום ההכנה למונטאז' הזה:

וזה המקור למנהג הנאה של הטלת אבנים:

למי שלא זוכר שהאמונה היא מה שמחזיק אותנו כאן בארץ, היה מיועד האיור הזה:

מישהו במשרד החינוך הציע שבכל שנה יוסר איזה מקצוע מבחינות הבגרות, בהגרלה. ואנחנו חשבנו שאפשר להחיל את הרעיון הזה על תחומים אחרים:

והנה עוד חמש עבודות שלא זקוקות להסברים:

לא כולם אהבו את דבר אחר.

רחבעם זאבי למשל לא אהב שהתנהגנו לא יפה כלפי אלוהים. הנה המכתב שכתב יחד עם אליקים העצני ליועץ המשפטי לממשלה (אגב, האם שמו האמיתי של העצני הוא אליָהִים ורק בגלל קדושת הה"א קראו לו אליקים?)

מי שדי אהב את דבר אחר היה אדם ברוך. במדור שלו "תרבות" בעיתון העולם הזה כתב אדם את הדברים הבאים כשדבר אחר חגג את גיליון ה-500: