מה עם החיות שאין להן יחסי ציבור? – מאת מיכאל דק ופיליפ גם

פיליפ הוא הכלב של מיכאל דק, כלומר היה הכלב של מיכאל דק, כי פיליפ כבר לא בין החיים.

אבל כשעדיין היה חי, מיכאל בעליו (ואולי מוטב לומר משרתו) של פיליפ, כשהיה כותב משהו, היה מתייעץ עם פיליפ. וכשהרשימה הייתה מוכנה, מיכאל היה רושם את פיליפ כשותף לכתיבה.

מיכאל, למי שלא מכיר אותו, דואג תמיד לחלשים ולמסכנים.

הסיבה שהוא לא הפך לעובד סוציאלי זה רק בגלל אי ההבנה שיש לו עם המילה "עובד".

ואם לבני אדם מיכאל דואג, אז לבעלי החיים על אחת כמה וכמה.

לפני זמן מה הוא העביר אלי את הטקסט שכותרתו:

ומה עם בעלי החיים שאין להם יחסי ציבור?

שם הוא המציא אמרה סינית עתיקה:

"בעלי חיים בלי יחסי ציבור אוכלים אותה בכל האגדות".

אז הנה ההקדמה:

אילו לבעלי חיים היה משרד יחסי ציבור, או פרסומאי שיעשה להם פרסומות, אולי היו החיים של בעלי החיים טובים יותר או לפחות רעים פחות.

הבעיה היא שבזמן הבריאה, לא הקימו לבעלי החיים משרד הסברה.

בספר שלפניכם נביא סיפורים שלא סופרו, אמרות שלא נאמרו ואגדות שלא נאגדו, על כל מיני בעלי חיים. לא אלה שטוב להם איתנו וגם נעים, לא אלה שאנחנו אומרים עליהם דברים נאים, אלא אלה שאנחנו זונחים, ולפעמים מקפחים, אלה שאנחנו מהם אפילו בורחים. יש גם כאלה שמפחדים מאיתנו כל כך, שהם בורחים מיד. גם אותם לא נשכח. בספר הזה, יכול מאד להיות, שנקרא להם, כמו שאנחנו קוראים להם בחיים: חיות.

ביקשתי מהכלב שלי, פיליפ גם, שהוא יועץ ניהול ופרסום מפורסם, להשתתף בכתיבת הספר, כי הוא מבין יותר בבעלי חיים. אגב, השם המלא שלו הוא, פיליפ גם, זה לא במקרה וגם לא סתם: השם הפרטי שלו הוא פיליפ ושם המשפחה שלו – גם.

לא… לא התכוונתי שקוראים לו פיליפ פיליפ. קוראים לו פיליפ גם.

פניתי לוועד החיות שגרות אצלנו בבניין, וביקשתי להעלות את העניין. אז העניין עלה ועלה ועלה ועלה. עד לקומה השלישית הוא עלה, שם יושבת ההנהלה. שם, על שטיח הישן שעל המרפסת, ההנהלה מתכנסת, בין הפרעושים והכינים של השכנים, מתחת למרזב שמעל לראש, שם מסתובב לו עכברוש, ומעליו מחכים העורבים לפירור גבינה, או לפחות לאוכל שמפזרת לחתולים השכנה עדנה.

 

מצבו החמור של החמור

ראשון בא החמור, בעליו-עליו, הוא ירד ממנו וקשר אותו לעץ, בחבל כל כך קצר, עד שבא לי להתפוצץ. החמור ביקש להתייעץ. הוא החל לנעור מן הגינה וכך שמעה אותו כל השכונה: "אני עובד כמו חמור ואני לא צריך לספר לכם מה אני עובר. אבל בכל זאת אספר: כל היום וכל הלילה מעליבים אותי, אומרים שאני טיפש ועיקש.

מה אפשר לעשות?"

חשב ואמר היועץ, פיליפ גם: "תראה זה באמת מוגזם, אבל תמיד יהיו כאלה שיחשבו שהחמור הוא טיפש. אל תתייאש. בוא נפרסם את האמת על החמור, לאמור: כאשר החמור מבין משהו, הוא מתעקש: למשל, אם הוא נעמד פתאום באמצע הדרך, זה סימן שהוא לא רוצה ליפול לתוך בור שנפער לפניו. למה להאשים אותו? החמור הזה חכם, זהיר ועומד על דעתו.

כדי לשנות את דעת הקהל כדאי להזכיר ולהבטיח, שעל חמור יבוא המשיח.

ואולי גם נסדר לך ראיון סוף שבוע בעיתון, לך ולגברת אתון.

 

העכברוש

לפתע נשמעה שריטה מן המרזב, מעל לראשו של היועץ. "אהא!" אמר היועץ, " זה בטח העכברוש". העכברוש הציץ ואמר: "באתי להתלונן ולדרוש: כל היום רודפים אחרי עם מטאטאים וזה לא נעים לי, ממש לא נעים".

גירד את האוזן הפרסומאי, הביט על הכרסומאי, כלומר העכברוש המכרסם, והחליט מיד לפרסם, וכך יעץ היועץ: "אמת בכרסום", הוא קבע. שזה אומר לא ממש לשקר, אבל גם לא להגיד את כל האמת:

"נסביר לכולם שהעכברוש, כמו כל החיות, רוצה לחיות. אז כשהעכברוש הולך את המלכודת לחפש הוא מנסה לנגוס בלי להינגס, כלומר, שהגבינה תיגנב בפי העכברוש והמלכודת לא תיפול לו על הראש. ואם כזאת עורמה, לא נראית לכם נורמה-לית, אז משהו אצלכם לא בסדר, אצלכם, בראש, לא אצל העכברוש.

 

מרבה רגליים

"מי הבא בתור?" קרא היועץ. למרפסת נכנס מרבה רגליים. כלומר נכנס חלקית. הוא עלה במדרגות, כי בבניין שלנו אין מעלית. כשהמרבה כבר ישב אצל היועץ, השתרכו רגליו, עוד הרבה אחריו. הן עוד המשיכו לעלות קומה או שתיים כשהוא כבר היה באמצע הסיפור שלו, על הבעיה שיש לו עם נעליים.

"יש שפות שבהן קוראים לי 'בעל אלף הרגליים', זה אומר שאני צריך לקנות לפחות פעם בשנה-שנתיים חמש מאות זוגות נעליים.

שלא לדבר על הגרביים!

"קניית נעליים גומרת לי את הכסף. ומה איתי? מה נשאר לי? אני לא צריך לאכול? הנעליים פשוט אוכלות לי את הכול! אני רואה שאתם בוכים, אז תדעו לכם שבלילות החורף אני מבשל לי את השרוכים".

 

חפרפרת מתחפררררררררררררררררת

החפרפרת כל הזמן חופרת ומתחפרת, יחד עם בן זוגה החפרפר הם מעלים באפם אפר ועפר. היא עוברת ממנהרה למנהרה, ורק לעתים רחוקות את הפרצוף שלה מראה. וגם אז היא לא רואה, כי מרוב שהיא חופרת, נכנס לה העפר לעיניים והיא כבר מזמן לא רואה כלום.

הגיחה החפרפרת לרגע בעציץ הגדול, שבו צומח עץ, הציצה, ובקשה להתייעץ: "אני כל הזמן במכרה, מתחת לאדמה, חופרת וחופרת, ולא אמרו לי אפילו מה אני מחפשת. לשאול אני רוצה: איך אדע שמצאתי – כשאמצא?"

התאמץ היועץ למצוא תשובה ולא מצא. החפרפרת התחפרה וחזרה לחפש. הוא חשב בשפה של כלבים, והמהם לעצמו: "פה קבורה העצם, בעצם". שזה אומר: "אני יודע שאני לא יודע". ואז הוא נהם לעצמו: "בעצם, אם יש פה עצם, למה שלא אחפש גם?"

ואז הוא עצמו קפץ לעציץ והחל לחפור.

 

מזל טוב לכרישה

בתוך החדר הכנו כיבוד לחיות, ובערוץ הטבע בטלוויזיה הראו סרט, על כרישה אחת שהייתה בהריון, ונשאה את הבטן שלה במים, כמו שאומרים שחתה וכרסה בין השיניים.

מזל טוב! בשעה טובה! בשעה רבע לשתיים אחר הצהריים, נולד לה כריש קטן, ובפיו אלף שבע מאות עשרים ושתיים שיניים. פער הכרישון את מלתעותיו והחל למצמץ בשפתיים, אימא כרישה נבהלה מכל השיניים וצללה מיד במים, עמוק, רחוק, מהתינוק שרצה לינוק.

 

העטלף עף לירח

לפנות ערב הגיע העטלף. הוא שם לעצמו שעון מעורר כדי להגיע בזמן, ואז הוא סיפר: "אני תמיד ישן הפוך, בבוקר אני נרדם, מר גם, ואני ישן תלוי מן התקרה של איזו מערה, כל היום אני ישן ובלילה אני מתעורר. יש לי אף של חזירון וכנף של עכברון. אני מפחיד אנשים, ומי שרואה אותי מיד מתעלף, או שהלב שלו מקבל התקף.

התקף-עטלף.

ואחרי הדברים האלה, העטלף ניגב את קורי השינה מעיניו, פרש כנפיים ועף אל עבר הירח המלא העולה.

 

מה יש לקרנף

פרסומאי ויועץ נבון מתכונן מראש, אז הכלב-גם שאל את עצמו: "מה אני אגיד עכשיו, אם יבוא לפתע קרנף?" מה יש לקרנף: יותר קרניים או יותר אף? אולי אף אפשר לשתף קרנף בפרסומת לליגה לכדורעף?

ואז עצרה בחריקת בלמים מונית, וממנה יצא… מי אם לא קרנף. אבל על אף שהקרנף הגיע במונית, הוא לא עלה למרפסת, בעיקר כי הצורה שלו לחדר מדרגות לא נכנסת. ומאותה סיבה הסתובב לאחור סוס היאור שקוראים לו גם: היפופוטם.

 

הנחש קונה משקפיים

נחש המשקפיים שלח דואר אלקטרוני במחשב: "לכבוד היועץ המפורסם, הכלב גם דוט קום. אני מבקש תשובה על המקום: האם יש אצלכם מבצע לנחשי משקפיים? האומנם? כמה זוגות חינם?"

 

תמנון תמנון

מן האקווריום שבחדר הציץ תמנון, הוא החזיק בשפת הזכוכית בארבע זרועות וסימן סימן שאלה בשתיים אחרות. הכלב היועץ הבין מיד ואמר: "תמנון תמנון, אומרים שאתה חכם, שאתה יודע לנחש תוצאות של כדורגל עם היד, מיד, האם אתה יודע לנחש עם הרגל תוצאות של כדוריד? הבעיה שלך שאתה נראה חמקמק, חלקלק, עם כל מיני בליטות על העור. אתה תמיד שולח רגליים כמו כייס, שמנסה להכניס את הידיים שלו לכיסים של מישהו אחר, וזה מעורר חשד, חשד זה מעורר.

"מה נעשה איתך?" המהם היועץ, "יש לי רעיון. אולי נעשה ממך שומר? ניזום מיזם: כספות משוריינות, במעמקי הים. הסיסמה: לכם יש כסף? לנו יש תמנון! ובמודעה נכתוב גם דרושים תמנונים ותמנונות למשימות שונות.

זרועות הביטחון של התמנון מחכות לך. שכר גבוה למתאימים, ונסיעות בכל העולם, בעיקר בים.

*

אני מתנצל גם בפני מיכאל וגם בפני פיליפ גם, שלא הכנסתי את כל החיות, רק חלק, ואפילו חלק לא גדול. אז אולי יהיה לזה המשך.