סיפרתי בעבר איזה תענוג זה לעבוד עם בניי תומר ואוֹרי, ואפילו העליתי רשומה על עבודה משותפת עם הנכד שלי אריק.
הפעם אני מביא עבודה משותפת תלת דורית, שלי ביחד עם תומר בני ואריק נכדי. מדובר בשיר של תומר מסדרת השירים המניפסט הקונפורמיסטי, שאריק ואני שיבצנו בה וריאציות שאיירתי על נושא דוכן המנצחים:
תרבות בינארית
אֶל מוּל עֵינָי הַמִּשְׁתָּאוֹת
רָצִים הָאֲנָשִׁים
הַנִּבְחָרִים וְהַמְּיֻחָדִים,
קוֹפְצִים, מְדַלְּגִים וּבוֹעֲטִים.
יוֹשֵׁב בַּכֻּרְסָה וּמְצַפֶּה בִּשְׁקִיקָה
לִרְאוֹת אוֹתָם נִמְתָּחִים עַד גְּבוּל הַיְּכֹלֶת,
שׁוֹבְרִים שִׂיאִים,
מַפְחִיתִים שְׁנִיּוֹת,
מֻשְׁפָּלִים עַד עָפָר,
כּוֹבְשִׁים אֶת הָהָר,
מוֹסִיפִים עוֹד רֵיטִינְג לַפִּרְסוֹמוֹת.
כֻּלִּי נִרְגָּשׁ.
עוֹד מְעַט קָט אֵדַע
מִי יַמְשִׁיךְ וּמִי יֻדַּח,
מִי יַעֲלֶה לַסִּבּוּב הַבָּא,
מִי יִבְכֶּה וּמִי יִפְרֹשׁ,
מִי לֹא יַעֲמֹד בַּלַּחַץ,
מִי הַגִּבּוֹר שֶׁיַּגִּיעַ רִאשׁוֹן,
מִי יְגַלֵּם אֶת שׁוּרַת הַמַּחַץ,
מִי יְקַבֵּל אֶת הַכָּבוֹד, הַכֶּסֶף,
הַזָּהָב וְכָל הַמַּתָּכוֹת
שֶׁשַּׁיָּכוֹת לָאֲדָמָה הַמְּנֻשֶּׁלֶת,
מִי יַעֲמוֹד עַל הַדּוּכָן
וְיִנְאַם מִן הַמּוּכָן לָאֻמָּה
הַגֵּאָה, הַנַּעֲלָה, הַנֶּאֱצֶלֶת,
הַנִּצְחִית, הַמְּשֻׁסָּה וְהַמֻּשְׁפֶּלֶת.
וְאוּלַי גַּם אֵלַי
יִזְלֹג מַשֶּׁהוּ, וְלוּ טִפָּה,
מִן הַכָּבוֹד וּמִן הַגַּאֲוָה.
כִּי אֶצְלִי בַּתַּרְבּוּת
הַכֹּל זֶה תַּחֲרוּת.
סֵדֶר צָרִיךְ לִהְיוֹת –
מִדְרַג וּמַדְרֵגוֹת.
כָּךְ חֻנַּכְתִּי בְּעִקְבִיּוּת
עִם כָּל מִשְׂחֲקֵי הַיַּלְדוּת
וּלְאֹרֶךְ כָּל הַדֶּרֶךְ –
מָה נָכוֹן וּמָה שָׁגוּי.
אֵין בָּאֶמְצַע, אֵין בְּעֵרֶךְ.
חַיָּב לִהְיוֹת מְנַצֵּחַ.
חַיָּב לִהְיוֹת מַפְסִיד.
תַּרְבּוּת שֶׁל אֶפֶס וְאֶחָד.
הַכֹּל בָּהִיר וּמְדֻיָּק.
לָכֵן תָּמִיד אֶבְדֹּק
וְאֶפְזֹל לַצְּדָדִים –
מִי הַמְּנַצֵּחַ וּמִי הַמַּפְסִיד;
מִי טוֹב מִמֶּנִּי;
אֶת מִי אֲנִי מַשִּׂיג.
וְכָךְ אֵדַע אֶת מְקוֹמִי
בַּמִּדְרָג הַחֶבְרָתִי
וָאֶהְיֶה רָגוּעַ וְנִנּוֹחַ
וְשָׁלֵם עִם עַצְמִי.
יפה מאוד 🙂
נחמד מאד! כיף לעבוד ביחד!
האיור האחרון ממש יפה אהבתי. גם את הביקורת הסמויה והעדינה במילות השיר.
שנה אזרחית טובה 🍸🍾