ילדים מציירים פילים

כמה פעמים חזרתי וסיפרתי ברשומות האלה שאינני מומחה לציורי ילדים.

כשמראים לי ציורים של בן או נכד, דהיינו של ילד, ומבקשים את דעתי, אני בדרך כלל משבח ציור על כך שהוא נראה "מבוגר" שזה אומר "לילד יש כישרון".

מעניין עד איזה גיל משתמשים בכלי השיפוט הזה?

האם כאשר מראים לי ציור של מישהו בן 25 גם אז אני בוחן אותו לעומת "ציור ממוצע" של מישהו בן 40?

במילים אחרות, אין לי כלים לנתח ולהבין ציורים של ילדים.

אבל ללמוד אפשר גם ממה או ממי שלא מבינים.

היום אני יודע שכמה מורים שלימדו אותי לא ממש הבנתי. זה בדיוק מה שקורה עם ציורי ילדים.

קשה לי להסביר איך בדיוק ציורים של ילדים משפיעים על האיור שלי, פרט לזה שהם מלמדים אותי לטעות ולשגות, שני דברים חשובים שניסו במשך השנים ללמד אותי לא לעשות.

אז כעת משהו על פילים.

עוד לפני שהתחלתי להעלות בבלוג שלי רשומות על חיות העליתי רשומה על פילים. משהו במבנה של הפיל מרשה לנו לסגנן אותו באופן כמעט אכזרי. וגם אם נמעיט בפרטים, עדיין הוא יישאר פיל.

אולי זאת הסיבה שכאשר נירה הראל חיפשה שם לעיתון ילדים, היא בחרה בשם פילון.

על הפילון של נירה כתבתי הרבה בעבר. לפני שנים אחדות, כשמלאו 40 שנה להיווסדו של פילון, הוציאו נירה ובתה תמי את החוברת הזאת:

שם הודפס השיר הזה של אפרים סידון עם איורים שלי:

לימים הפכנו את השיר הזה לספר קרטון לפעוטות. הנה סקיצות שעשיתי במהלך העבודה על הספר הזה:

והנה העטיפה שלו:

את האיורים לספר ציירתי ברוח כזאת:

לאחר שסיימתי אמרו לי העורכות בהוצאת כנרת מודן: "חבל שלא איירת את זה בצבעי עיפרון".

אז לא התעצלתי ואיירתי את כל הספר שוב, כך:

באחד הביקורים של אפרים ושלי בבית הספר היסודי ברמת החייל, הכינו לנו תלמידי כיתה ב-2 מתנה – תיק עם איורים שהתלמידים ציירו בהשפעת הפילון המזמר. הנה כמה איורים מהתיק הזה. לא תמיד הילדים כתבו את השם המלא, אז לפעמים אני מציין רק שם פרטי.

הנה הפיל של רוני:

והנה הפיל של עמית חייקין:

והנה הפיל של יהלי:

וזה של יובל רון:

ופיל מקורי של יואב:

נמרוד אייר פיל מינימליסטי:

לעומתו אריאל לב השקיע גם בצבע:

בארי הוסיף לאיור גם את המילים "כל הכבוד":

והנה הפיל של נילי, שמקושט בפרחים ובלבבות:

והפיל האחרון הוא של עמי דאובה:

עמי הוא בנו של איתמר דאובה, מאייר שאני אוהב ומעריך. ביקשתי גם מאיתמר שיתרום פיל משלו לרשומה:

הנה כמה פילים שציירו ילדים שמצאתי ברשת:

ולסיום, פיל נפלא שצויר על ידי רומי, נכדתו של אפרים סידון. רומי מגיעה לפעמים לסטודיו שלי ומציירת. כשהיא הייתה בת תשע היא איירה את הפיל הזה שהעתיקה מהסתכלות מאיור שעשיתי לה: