אלכסנדר קלדר – לרשום בלי להרים את היד מהדף

במסגרת החיפושים שלי אחרי אמנים שגם איירו ספרים, ובעיקר לאחר שפרסמתי את הרשומה על מאיירים שאיירו את משלי איזופוס, גיליתי שגם אלכסנדר קלדר עסק באיור.

הנה שלושה איורים שלו מהספר משלי איזופוס:

לקלדר זכויות רבות כמי שהכניס תנועה לפיסול, כראשון שפיתח את מה שמרסל דשאן כינה "מובייל" והפך אותו למצרך פופולארי, שכבש גם עמדה בכירה בעולם הקיטש. למרות כל זאת קלדר, כפסל וגם כצייר, לא קרוב לליבי. אבל המגוון הרחב שבו הוא יצר מסקרן אותי מאוד.

הפסלים הנפלאים שעשה מחוטי ברזל הכניסו ממד שלישי למושג "רישום". קלדר פתח פתח לאמנים רבים להתנסות ברישום התלת ממדי הזה.

תראו את השוטר הנפלא שלו:

או את האקרובט הזה:

שהוא כבר חלק ממה שכונה הקרקס של קלדר.

בשנת 2021 הוצגה תערוכה של קלדר במוזיאון תל אביב. בקטלוג התערוכה כתבה שחר מולכו את הדברים הבאים על הקרקס של קלדר:

הנה עוד כמה פסלונים שלו מפרויקט הקרקס:

והנה הוא עצמו עם הקרקס:

ותראו את רמוס ורומולוס בגרסת חוטי הברזל:

רעיון חוטי הברזל הוא שהביא את קלדר לאייר איורים בקו, בלי להרים את העט מהנייר.

כיום זהו אחד התרגילים שמורים לרישום נותנים לעיתים לתלמידים כדי להוציא אותם מהרגלים קבועים (ישנה סדרה של תרגילים כאלה, כמו לצייר בעיניים עצומות או לצייר ביד הלא דומיננטית).

היום יש כבר מאיירים רבים שהפכו את הגימיק הטכני הזה למעין שפה או סימן היכר.

לא הייתי מעסיק אתכם בנושא של "רישום בקו מתמשך בלי להרים את היד" אם לא הייתי רואה שדווקא פיקאסו ראה בזה תרגיל מעניין. את החיות שעשה בקו אחד כדאי להכיר:

מה שפיקאסו מלמד אותנו בניסיונות האלה הוא חשיבה מהירה ואינטואיטיבית, שכן הדמות שאותה עיצב לא הייתה קיימת על הנייר בסקיצה או בתכנון מוקדם,  והיא נוצרה תוך כדי תנועת העט (לפחות ככה נדמה לי, וזה נכון לגבי חלק מהדמויות).

ייתכן שבשוורים (או פרים) האלה היה איזה יסוד של תכנון מוקדם:

והנה עוד כמה ניסיונות של פיקאסו:

העובדה שפיקאסו ראה בתרגיל הזה נושא לסדרת עבודות, הביאה יוצרים רבים להיכנס למועדון של "הציירים שרושמים בקו מתמשך אחד"

פיקאסו שם דגש על הספונטניות, וברישום הבא אתה אפילו לא מצליח לזהות אילו רגליים שייכות לאיזה רקדן:

לעומתו, מאייר כמו מיק ברטון (Mick Burton), שעשה מהקו המתמשך סימן היכר לעבודותיו, הוא כבר ממש לא ספונטני. אני מניח שאצלו יש רישום מוקדם של בעלי החיים האלה:

ואז הוא מצייר אותם בקו אחד מסולסל, שונה לגמרי מהתפיסה של פיקאסו.

במקצועו היה מיק ברטון רואה חשבון, שמצליח לדבריו למכור גם ציורים.

מי שפיתח את זה עוד יותר הוא טיילר פאוסט (Tyler Foust), אמן אמריקאי שמצייר בקו אחד יצירות מוכרות, למשל של ואן גוך:

או של מונק:

הנה כמה ניסיונות של איור בקו מתמשך שעשיתי עם החצוצרן הזה:

אולי זה ייתן לכם חשק להתנסות בתרגיל הזה. אם כן, נסו לעשות זאת ברוחו של פיקאסו.

לסיום נחזור לקלדר. הנה כמה עבודות שלו מתוך המגוון הרחב שאפיין את יצירתו:

בהקשר הזה אסיים במונופרינט שלי, שבו השתמשתי בחוט: