שני כלים תרמה תקופת ה"אר-דקו" למעצבים ולמאיירים: סרגל ומכחול אוויר (אייר-בראש).
הדבר הזה שנקרא "אר דקו" הוא בעיניי יותר "אופנה" מאשר "סגנון", ואתם כמובן מוזמנים לחלוק עליי.
ברשומה הזאת ניסיתי לבדוק עד כמה השפיע ה"אר דקו" על האיור ובעיקר אני מבקש לשים כאן דגש על המאייר ולדימיר לבדב, שבעיניי הוא אחד מגדולי המאיירים של המאה ה-20.
בתחום האמנויות הגרפיות, ה"אר-דקו" בא לידי ביטוח בעיקר במה שאז היה צינור פרסומי חשוב שהיום כמעט נעלם – הכרזה (פוסטר).
כשרצו למכור מבנים, רכבות ואוניות, נמצאו גם המאיירים שאימצו את ה"אר-דקו" ואולי אפילו כאלה שה"אר-דקו" אימץ אותם.
למשל ויימר פרסל (Weimer Pursell):

או קסאנדר (Adolphe Jean-Marie Mouron):

או ג'ובאני פטרונה (Giovanni Patrone):

גם לעולם האופנה (אופנת הלבוש) נמצא שהשפה הזאת התאימה מאוד. כמו בעבודה הזאת של הרברט מאטר (Herbert Matter):

מאיירי ה"אר-דקו" שאיירו בתחומי האופנה יצרו דמות אנושית מעניינת. לצורך כך אציג כאן שני מאיירים צרפתים: קולין (Paul Colin) ומי שהיה תלמידו, ברנר וילמנון (Bernard Villemnont).
בחרתי להראות לכם כמה גברים שעיצב קולין:









וכמה נשים שעיצב וילמנון:





עד כאן ה"אר-דקו" בשירות המכירות. אבל האם הייתה לו השפעה גם על איור ספרים?
רבים מחוקרי האיור שנחשבים מבינים באופנת ה"אר-דקו" טוענים, למשל, שאחד מגדולי המאיירים האמריקאים, רוקוול קנט, המוכר מהאיורים הנפלאים שעשה לספר מובי דיק נחשב לנציג של ה"אר-דקו".
הנה איור שלו למובי דיק:

כהוכחה לכך הם מביאים למשל את האיורים שעשה לקנדיד של וולטייר:

האם גם אתם סבורים כך?
אבל את כל ההקדמה הזאת הבאתי בעיקר כדי להציג כמה עבודות של לבדב, או בשמו המלא ולאדימיר ואסילייביץ' לָבּדֶב.
אני אוהב מאוד את לבדב, ובעבר הזכרתי אותו כמה פעמים ברשומות. הפעם אתרכז בעבודות שלו שנעשו בעיקר בסרגל, ולכן יש שסבורים שגם הוא שייך למאיירי "אר-דקו".
משהו על האיש וחייו:

הוא נולד בסנקט פטרסבורג בשנת 1891.
כדי למקם אותו בהשוואה לכמה עמיתים רלבנטיים בעיניי, הנה שנות הלידה שלהם:
ארנסט שפארד – 1879
יוזף לאדה – 1887
ולטר טרייר – 1890
נחום גוטמן – 1898
לבדב היה מין ילד פלא וכבר בגיל 14 צייר גלויות שנמכרו בחנויות. בגיל 22 הוא התחיל לצייר קריקטורות פוליטיות, וכמה שנים מאוחר יותר התחיל לאייר ספרי ילדים ובעיקר נודע כמי שהיה שותף לסמואל מארשאק ב-12 ספרי ילדים.
מארשאק נחשב לאבי ספרות הילדים הרוסית.






עד היום ידוע לבדב כאחד המאיירים הרוסים החשובים שאיירו ספרי ילדים. ואוסיף גם את המילה "בעולם".
אבל האם הוא היה אמן "אר-דקו"?
אני יודע שהתיוג שלו, ותיוג בכלל, ממש לא חשוב, ואפילו מעצבן. אבל במקרה של לבדב חשוב לי להדגיש את היסוד האידיאי בעבודותיו.
לבדב ראה את עצמו כשייך לתנועת הקונסטרוקטוביזם, שהייתה חלק מהאוונגארד הרוסי של התקופה. בהקשר זה יש לזכור גם את הפוטוריזם והקוביזם, שהשפיעו על האמנות הרוסית, ולכן הקונסטרוקטוביזם נחשב כ"אנטי סובייטי".
ומכאן שהמורה העיקרי של לבדב, אם כי לא מורה בפועל, היה קאזימיר מלביץ, שאומנם כמעט לא אייר ספרים, אבל הרוח שבה הוא מפרק ובונה מחדש את הדמויות, כמו כאן:…


הגיעה באופן מיידי לסדרת העבודות של לבדב, כמו אלה:




הצגתי כאן צד מסוים של לבדב, שכמעט נוגע במופשט, ואפשר לראות בו לא רק את ההשפעות של מלביץ' אלא אפילו של קנדינסקי.
אבל אם הצלחתי לחבב עליכם את לבדב זה כבר שווה משהו.






