נולדה בשנת 1886 לאבא שהיה שר בממשלה הבריטית.
היא ושתי אחיותיה גילו עניין רב בספרים וכבר בגיל צעיר כתבו מחזות ושיחקו בהם. כבר כילדה, כשבילתה את הקיץ בסקוטלנד, שמעה מסבתא שלה סיפורים על הפיות שגרות באזור ההררי של סקוטלנד.
רות למדה ספרות אנגלית באוניברסיטה של מנצ'סטר. כשהיתה בת 25 נישאה לג'ורג' סאנדרס, אמן שהיה גם סופר. היא הוסיפה לשמה את השם סאנדרס, והוא הוסיף לשמו את השם מאנינג.
את השנים הראשונות לנישואיה בילתה בקרקס נודד והתמחתה ברכיבה על פילים. על חוויותיה בקרקס כתבה בספר כדור הזהב. ואז המשפחה עברה לגור ב"לאנדס אנד" שבקורנוול, שם חיתה עד מותה בשנת 1988, בגיל 102.
את אהבת האגדות רות הפכה למקצוע. כשכתבתי בכותרת שהיא "עשתה לנו סדר בדמיון", התכוונתי לדעות הנחרצות שלה בקשר לאגדות: היא האמינה שסוף של אגדה צריך להיות "טוב", דהיינו שהטובים והאמיצים יקבלו פרס ולרשעים יהיה סוף רע. כמו כן היא טענה שאין אגדות "חדשות". לדבריה: "אם תנסו להמציא אגדה חדשה, לעולם לא תצליחו. הסיפור נשמע שקרי, הקסם הוא מזויף, שכן עולם הקסם האמיתי מוקף בחומות גבוהות שאי אפשר להרוס. יש רק דלת קטנה בחומות הגבוהות האלה, והדלת הזאת היא היֹה היה".
היא הפכה להיות חוקרת אגדות מכל העולם והגיעה למסקנה שבתרבויות שונות צמחו אגדות עם עלילות דומות ולכולן כמובן יש סוף טוב.
חלק מהספרים שלה יצאו לאור בהוצאת "הוגארת פרס", שהייתה בבעלותם של וירג'יניה וליאונרד וולף.
היא שיתפה פעולה עם שורה ארוכה של מאיירים אבל אתמקד בספרים הרבים שלה שאייר רובין ז'אק. עליו כתבתי בעבר כאחד המאיירים שאיירו את הרוח בערבי הנחל. הנה כמה ספרים שרובין ז'אק אייר לה:
רובין ז'אק (1995-1920) היה מאייר פורה מאוד:
התוודעתי אליו לראשונה כשניסיתי לברר מי עשה את האיורים לסיפורי שרלוק הולמס שמופיעים על קירות תחנת הטיוב "בייקר סטריט":
אהבתי מאוד את האיורים האלה, ובעיקר אהבתי את הרעיון להציג איורים על קירות התחנה. ואז גיליתי את השפע העצום של עבודותיו.
ז'אק כמעט לא למד אמנות או איור במוסדות. הוא גויס לצבא במלחמת העולם השנייה ולקח איתו כמה ספרים שאהב, ובזמנו הפנוי היה מנסה לאייר אותם. ולמרות שהוא עצמו לא למד לימודי אמנות אקדמיים, הוא עבד כמה שנים כמרצה בכמה מוסדות, גם בבית ספר לאמנות בברייטון וגם בבית הספר לאמנות של הארו ובמכללה לאמנות של קנטרברי.
בראיון איתו הוא סיפר שהדור הצעיר של המאיירים הוא אומנם "ידידותי" ו"פתוח", ויש ביניהם מאיירים מוכשרים מאוד, אבל לטענתו בני הדור הזה לא כל כך אוהבים ומעריכים ספרות, תכונה שלדעתו חייבת להיות חלק מהאישיות של מאייר ספרים.
הנה כמה איורים אופייניים של ז'אק:
לצערי לא מצאתי פרטים על העבודה המשותפת שלו עם רות מאנינג סאנדרס, שהייתה מבוגרת ממנו ב-32 שנים. אבל אני מניח שאם הם עשו כל כך הרבה ספרים כנראה שהסתדרו לא רע.
ברשומה הזאת בחרתי להראות איורים שלו לספר של רות על דרקונים:
בעבר העליתי כמה רשומות על דרקונים, ביניהן:
וכן אני ממליץ לכם על הערוץ הזה – Monster Brains.
***
