השנינה הבריטית ברוח הבחירות

בכל פעם שאני חוזר מלונדון אני מביא אתי כל מיני פנינים ואמירות בריטיות. בשדה התעופה שם לא מחייבים אותי על זה אוברווייט וכאן לא מבקשים ממני על זה מכס. בארץ אין ביקוש גדול לסחורה הזאת.

מנהיגים ואנשי ציבור גאים וצוהלים כשהם פולטים משחקי מילים כמו "בלגנץ" ודברים נוספים באותה רמה. בכלל, את רוב ההומור הישראלי אפשר למצוא במשחקי מילים ובחיקויים.

לפני 35 שנה הוצאנו, אהרן שמי ואני, ספר שקראנו לו כמו שאיש אחד חכם אמר פעם ולהפתעתנו הוא הצליח מאוד.

הנה ההקדמה לספר הזה:

כשחזרתי לאחרונה מלונדון זה היה ממש בעיצומה של מערכת בחירות, שכרגיל גם בה לא נשמעו דברים שנונים. ולכן אני מביא לכם משהו מהאוצר הבריטי ופותח במה שצ'רצ'יל אמר פעם:

עצה טובה לאיש שאינו משכיל: קרא ספר של ציטטות.

כמו ברשומות רבות אחרות, גם בזאת אני רואה בעיקר הזדמנות להכין איורים.

למשל למה שאמר פ. ג'. וודהאוס:

תמיד יעצתי לאנשים לא לתת עצות.

והנה עוד משהו שצ'רצ'יל אמר:

הטיעון הכי טוב נגד דמוקרטיה הוא שיחה בת חמש דקות עם המצביע הממוצע.

הקומיקאית מורין מרפי היא אמנם אוסטרלית, אבל האנגלים אוהבים אותה. פעם, כשנשאלה למה יש כל כך מעט פוליטיקאיות נשים, היא אמרה:

כי זה נורא קשה לאפר כל יום שני פרצופים.

כשהודיעו שספירת הקולות הסתיימה, לא יכולתי שלא להיזכר במה שאמר פעם המחזאי טום סטופארד:

דמוקרטיה זה לא הבחירות אלא הספירה של הקולות.

הנה עוד משהו על דמוקרטיה, אבל הפעם זה כל כך בריטי שכאן בארץ אי אפשר לעשות עם זה הרבה – משפט שאמר ג. ק. צ'סטרטון:

הפירוש של דמוקרטיה הוא שלטון על ידי מי שלא רכשו השכלה, ואריסטוקרטיה היא שלטון על ידי מי שרכשו השכלה מחורבנת.

עוד משפט של צ'סטרטון שכדאי לזכור:

מוזיקה בזמן האוכל מעליבה גם את הטבח וגם את הכנר.

כשהתברר שוב, במערכת הבחירות האחרונה, שמעט מאוד נבחרים יודעים את סוד השתיקה, נזכרתי במה שאמר פעם ג'ורג' ברנרד שו:

אני מאמין גדול בשתיקה, אני מסוגל לדבר על זה שעות.

גילברט מהצמד גילברט וסאליבן אמר פעם על איזה פוליטיקאי:

לאף אחד אין דעה יותר טובה על האיש הזה מאשר לי ואני חושב שהוא חתיכת חרא!

הקומיקאי אלכסי סייל אמר פעם באיזה ראיון שבו הוא נשאל על האנגלית של האמריקאים:

לאמריקאים יש אנגלית משונה. הם אומרים elevator כשאנחנו אומרים lift והם אומרים "נשיא" כשאנחנו אומרים פסיכופת מטומטם.

דיקנס – ש"מועדון הפיקוויקים" שלו היה עומד אצל האנגלים בכותל המזרח של ההומור, אם היה להם כותל מזרח – לא מצוטט הרבה. אבל כשזה מגיע לאמריקאים יש לו גם מה להגיד:

אני לא מכיר ג'נטלמן אמריקאי ושיסלח לי אלוהים שחיברתי בין שתי המילים האלה.

אנתוני ברג'ס, שאנחנו מכירים בעיקר בזכות "התפוז המכני", אמר פעם:

חייך – והעולם יחייך אתך. נחר – ותישן לבד.

ברג'ס היה האיש שכאשר נשאל מה היה עושה לו היה מתבשר שיש לו רק עוד חודש לחיות, ענה: "הייתי כותב יותר מהר". ואכן, לאחר שחלה בסרטן הספיק בשנה האחרונה לחייו לכתוב ארבעה ספרים!

השנינה אצל האנגלים אינה תמיד נחלתם של אנשי רוח. הנה מה שאמר פעם הכדורגלן ג'ורג' בסט:

אנשים אומרים שבזבזתי את רוב הכסף שהיה לי. זה ממש לא נכון. תשעים אחוז הוצאתי על נשים, שתייה והימורים ורק את השאר בזבזתי.

כששאלתי חבר אנגלי אם בסט באמת אמר את זה, הוא אמר לי: כן, אבל הוא לא התכוון להצחיק.

סוויפט, כמו שאתם ודאי זוכרים, היה גם כומר, וזה מה שהוא אמר פעם:

פאב זה המקום שבו השיגעון נמכר בבקבוקים.

לעומתו, בארי קרייר אחד הכותבים השנונים בזמננו, הסביר פעם:

אלכוהוליסט זה מי ששותה יותר מהרופא שלו.

גם ויקטוריה ווד הנפלאה, שמתה לפני שלוש שנים, וחבל, מצוטטת הרבה באנגליה. הנה משפט שאני אוהב במיוחד:

ג'וגינג מיועד לאנשים שהם לא מספיק אינטליגנטים כדי לצפות בטלוויזיה.

והנה כמה אמרות בנושא הכי אהוב: גברים, נשים, אהבה, נישואים וכאלה.

ברנרד שו:

משפחה זאת עריצות שנשלטת על יד החבר הכי חלש.

טומי קופר היה כוכב גדול ומפורסם, שחקן וקוסם, אבל המוות שלו פרסם אותו עוד יותר, שכן הוא מת ממש בשידור חי בטלוויזיה. זה מה שקופר אמר על הנישואים שלו:

אשתי ואני התחתנו בבית השימוש. אלה היו נישואים של נוחיות.

רוד סטיוארט אמר על הנישואים:

למה אני צריך להתחתן? במקום זה אני יכול למצוא סתם איזו אישה שאני לא סובל ולתת לה את הבית שלי.

אפילו בני היל, שרבים ראו בו את אבי ההומור הנחות והגס, מצוטט לפעמים:

המכנסיים שלה היו כל כך הדוקים שבקושי יכולתי לנשום.

ועכשיו כמה אמירות בענייני תרבות.

פיטר יוסטינוב:

המחזאים שמגדילים את חור המנעול גורמים לכך שהדלת תהיה מיותרת.

בוב מונקהאוס, סופר וקומיקאי שנון:

בפעם האחרונה שהייתי בספרד קראתי שישה ספרים של ג'פרי ארצ'ר. אני חייב לזכור לקחת בנסיעה הבאה יותר נייר טואלט.

הנה עוד משפט של צ'סטרטון שכדאי ללמוד ממנו:

יש הבדל בין מי שרוצה לקרוא ספר למי שרוצה איזה ספר לקרוא.

וג'ורג' אורוול אמר:

בגיל 50 כל אחד מקבל את הפרצוף שמגיע לו.