שתי מאיירות נפלאות – מרי לוניג וסוּ קוֹ
מצבו של העולם היה טוב בהרבה אם בכל התחומים נשים היו משתלבות או תופסות את מקומן כמו בתחום האיור. כבר במאה ה-19, כאשר באמנות (ציור ופיסול) מספרן של הנשים המובילות היה זעום, באיור היה שינוי חיובי.
קרא עודמצבו של העולם היה טוב בהרבה אם בכל התחומים נשים היו משתלבות או תופסות את מקומן כמו בתחום האיור. כבר במאה ה-19, כאשר באמנות (ציור ופיסול) מספרן של הנשים המובילות היה זעום, באיור היה שינוי חיובי.
קרא עודהרבה כבר כתבתי על הקו – אחד היסודות החשובים של האמנות החזותית. כולם יודעים שמדובר במשהו שלא קיים במציאות ושהומצא על ידי אמנים, שנזקקו לו כדי להגדיר תחומים, וגם בתהליך ההתפתחות של הדפוס, כאמצעי עזר להדפסה. הפעם אדבר על "האחריות".
קרא עודתארו לכם את הסצנה הבאה: רמברנדט מציג לפני המזמינים והמומחים את היצירה שלו משמר הלילה, ובאותה הזדמנות הוא גם מציג את יכולותיו במשחק הכדורגל (כן, אני יודע שלא היה קיים אז).
קרא עודכשאני בלונדון אני תמיד נכנס לכריס ביטלס, שזאת הגלריה החשובה ביותר לאיור באנגליה.
בלונדון פועלים עד היום פַּסָלִים שמוציאים מתחת ידם פסלי ברונזה במין נטורליזם ריאליסטי של המאה ה-19, ואז מעמידים אותם ברחוב לטובת תיירים כמוני.
הרשומה הזאת קשורה לקודמת, שעסקה בבוריס אנרפ, אבל גם אם לא קראתם את הקודמת אפשר בהחלט לקרוא ללא ההקשר.
הרשומה הזאת תיקח אתכם מהמוזאיקה של רוונה עד לאיאן פלמינג שהמציא את ג'יימס בונד.
האם ידעתם שבקריית שמואל יש מוזיאון לאמנות דתית שנקרא גם "מוזיאון בן-אורי"?
ב-1836, כאשר צ'ארלס דיקנס התחיל לפרסם את הפיקוויקים, היה זה כבר סוף עידן הדו-קרב באנגליה. אם כי הקרב האחרון שנרשם היה בשנת 1852.
ברשומה הקודמת סיפרתי על גלן בקסטר, ואמרתי שאביא איורים שלי שנעשו כמחווה לעבודות הנפלאות שלו.