אין עם מי לדבר, וגם לא יהיה

לזכרה של חברתנו של דניאלה שמי, שהלכה לעולמה לפני ארבע שנים, ב-16.4.2016

לפני משהו כמו 25 שנים שודרה בערוץ 2, שהיה עדיין תינוק, תוכנית שנקראה אין עם מי לדבר.

המנחה היה יאיר גרבוז, ובצוות היינו דניאלה שמי, אהרן שמי, אודיה קורן, יאיר ניצני, יהונתן גפן, רובי ריבלין, אלדד זיו, גיל קופאץ' ואני.

בארכיון שלי שמורים קטעים שאמרתי בתוכנית וגם כאלה שהתכוונתי לומר. אני מתכוון להביא מדי פעם כמה תגובות כאלה, גם כי לפעמים זה מחזיק גם היום וגם כדי להזכיר במשהו את הימים ההם.

חלק מהאיורים שבהמשך עשיתי היום וחלקם לקוחים מדבר אחר.

אחד הנושאים שדיברו עליו אז, והיום אמנם לא מדברים עליו אבל זה מתקרב, היה איך להכין את העם למלחמת אחים.

סוף סוף אנחנו מגיעים לשלב שכל עם רציני צריך לעבור, שלב מלחמת האחים. מי שרואה את הדינמיקה מבין שזה שלב בלתי נמנע והוא קרוב מאוד.

נכון לעכשיו המצב הוא כזה: את הנשים מכים, הילדים גם חוטפים, את הבנות אונסים, אז למה שהאחים יהיו יוצאים מן הכלל?

העניין שהייתי רוצה לדבר איתכם עליו הוא: איך מתכוננים למלחמת אחים? תאר לעצמך שהרגת את כל האחים שלך ואז אתה עוד צריך להוכיח שאין לך אחות! ואם אחד הצדדים ייגמרו לו האחים? האם יהיה מותר להביא אחים מיוגוסלביה? לי למשל יש אח בחיפה, זה נחשב?

בדבר אחר כתבנו פעם: "אח הרג את אחיו לאחר שלא נפגשו 35 שנה!"

דניאלה שמי העלתה נושא חשוב שהיה בכותרות:

האם צריך להגביל את גיל המוהלים?

אני לא חושב שהעניין הזה של הגיל הוא חד משמעי. לפעמים יש יתרון למוהל זקן. אם נניח התינוק רועד מפחד יש יתרון למוהל עם ידיים רועדות. זה עובד בהתאמה.

מצד שני, מוהל צעיר מדי רואה בכל תינוק מתחרה פוטנציאלי ואם הוא יכול להשמיד לו את הנשק יש סכנה שהוא יעשה את זה.

אבל זקן מדי זה גם לא טוב. לפעמים קורה שאם מוהל זקן מדי אז התינוק מנצח.

בתי קברות עתיקים שהתגלו בחפירות זה נושא שהועלה על ידי יאיר ניצני. אתם בטח זוכרים שבכל פעם שחפרו יסודות למשהו, היו מתגלים שלדים.

אני חושב שנורא חשוב לדעת מה הגיל של העצמות. כבר שמענו שמצאו עצמות והחליטו שהן שייכות לאדם הניאו-אנדרטלי ובסוף הסתבר שהן שייכות לחבר כנסת שעדיין. חי. אז שאלתי מדען איך קובעים את גיל העצמות. הוא אמר לי שזה מאוד מעניין, זה בדיוק כמו אצל עצים. אתם יודעים, כשחותכים עץ אפשר לדעת את גילו לפי הטבעות. מסתבר שגם בשלדים אפשר לדעת את הגיל לפי הטבעות. הבעיה היחידה היא שחברה קדישא בדרך כלל מורידים את הטבעות לפני שקוברים אותו.

השלום עם ירדן הביא איתו גל תיירות, ואז דובר על "הישראלי המכוער", זה שיוצא מבית מלון עם מזוודה כבדה יותר מזאת שהוא נכנס איתה.

הנה התגובות לנושא זה:

קודם כל, אני לא הבן אדם המתאים להגיד שהישראלי הוא מכוער. בבית הסתכלתי בראי שלקחתי בשבוע שעבר מחדר האיפור של "רשת" והסתבר לי שגם אני לא מציאה כל כך גדולה.

אני חושב שכל העולם מקנא בישראלים שהם הראשונים בעולם שהמציאו מלון טייק אווי.

אגב, היום כבר לא צריך לנסוע לירדן , אפשר להזמין הכול בטלפון. השירות שלהם הוא כל כך טוב שאם אם אין לך במקרה שקלים ישנים כדי לשלם להם, הם יחכו עם החדשים עד שהם יתיישנו.

בשבוע שעבר הייתי במקרה בירדן וראיתי דווקא את הצד היפה של הישראלי. הייתה לי בעייה קטנה. לא הצלחתי לפרק ברז בחדר. אז ירדתי ללובי וארבעה ישראלים עם מפתח שבדי התנדבו ובאו לעזור לי.

אבל בסך הכול העניין הזה של גנבת מגבות הוא סתם השמצה. הישראלי לא גונב מגבות, אדרבא: הוא שומר על רכוש המלון. נניח אתה יוצא ממלון ולקוח איתה מאפרה ומנורה, אז אתה כמובן עוטף את זה במגבת. מה עדיף, שיישבר?

אגב, היום כבר יש משרדי נסיעות שמתאימים לך מלון לפי גודל הבגאז' שלך.

סמים ואקסטזי – בפרינציפ כמובן שלא אכפת לי שסמים יהיו בתוך החוק. הבעיה שאנחנו מדינה קטנה ואין אצלנו הרבה מקום בתוך החוק, ככה שאם יכניסו את הסמים יצטרכו להוציא משהו אחר. אז צריך להגיד לסמים: "אתם עכשיו בוויטינג ליסט, ואיך שמישהו יוצא מחוץ לחוק, נניח העולים או הזקנים, יגיע תורכם להיכנס".

אני מוכרח להודות שאני לא מבין בסמים, אבל יש לי חבר חוזר בתשובה. אז התייעצתי גם איתו והוא אמר לי ככה: "צריך להתיר את הסמים אבל עם קצת שכל זה לא צריך להיות מעוגן בחוק. קחו את הזנות למשל. בארץ היא עדיין לא חוקית, אבל ליווי מותר, עיסוי מותר. אז צריך לעשות אותו הדבר בסמים: מישהו רוצה לפרסם מקום שבו אפשר לקבל זריקת הרואין, יקרא לזה טיפול בדיקור. לקנות מריחואנה או גראס יכתבו טיפול במציצה עד הרפייה. היום מציצה זאת מילה לגיטימית."

אותו חבר שחזר בתשובה סיפר לי פעם למה נורא קשה לחוזרים בתשובה להיות חלק מהקהילה הדתית האמיתית. הדת, הוא אומר, היא אופיום להמונים, ורוב החוזרים בתשובה רגילים להרואין.

אני יודע שכעת יאשימו אותי שאני עושה הכללות, אבל מה לעשות, הכללות זה הדבר שאני עושה הכי טוב.

המציאות היא הדת של אלה שלא מסוגלים לקחת סמים.

קאזינו בארץ – אתם זוכרים את המחלוקת על טאבה? איך אמרנו: "בסדר, נתנו את כל סיני, אבל על טאבה לא מוותרים"? אז הנה, החזרנו את טאבה וכעת יש שם קאזינו, ואנחנו כל כך שמחים שהחזרנו ויש לאן לנסוע כדי להמר.

אתם יודעים שבתל אביב כבר רצו להקים קאזינו עוד בתקופה של צ'יץ'. הוא אמר לאנשים: "אני רוצה את הדבר הזה שמסתובב, שמפסידים עליו הרבה כסף". אז עשו לו את המזרקה של אגם.

ש"ס וההסכם הקואליציוני – אני חושב כמובן שש"ס, ובעיקר בניזרי, צודקים. אם הולכים לעשות שלום עם אסד אין שום סיבה לא לעשות קודם שלום עם אלוהים. אחרי הכול, שלום עושים עם אויבים.

אין לי גם ספק שאחרי שנשלים עם אלוהים ועם אסד, נראה שהם לא כל כך נוראיים כמו שהם נראים מרחוק. אבל בשביל שלום גם הצד השני צריך לעשות איזו ג'סטה: ואני פונה כאן מעל במה זו לאלוהים, ואומר לו שאם הוא יבוא נניח לכנסת, ואני מתכוון יבוא בעצמו, לא שישלח איזה בא-גד כמו שהוא עושה תמיד, ונראה אותו, אז נבין שהוא כמונו, ואז אני בטוח שבניזרי צודק ויהיה שלום גם עם אלוהים.

אבל אני מוכרח להגיד שבסתר לבי אני גם קצת מפחד מהשלום הזה. כעת לש"ס עדיין אין שלום עם אלוהים, אז הם עושים מה שהרב עובדיה אומר להם, והרב עובדיה למשל בעד להחזיר את הגולן. אבל שיהיה שלום עם אלוהים לך דע מה הוא חושב.

***

לסיום, הנה אוסף צחוקים של רובי ריבלין שנתתי לו כשנפגשנו ביום הולדתו ה-80:

והנה תמונה מ אותו מפגש: