אבנר ומתוקה – לזכרם של חברים יקרים

מחר, ה-11 במרץ, הוא יום ההולדת של חברי אבנר כץ. אם אבנר היה חי היה מחר בן 86.

הרשומה הזאת היא לזכרו וגם לזכרו של מתוקה חברנו.

*

מתוקה, או בשמו האמיתי אליהו שוורץ, למד בבצלאל שלוש שנים אחרי המחזור של אבנר ושלי, אבל הוא היה מבוגר מאבנר וממני, כי הוא נכנס ללימודים אחרי השירות הצבאי שלו בשייטת 13.

מתוקה נשא לאישה את אורה (אברהמי במקור), שלמדה בכיתה שלנו.

כשנוסדה המחלקה לעיצוב גרפי בויצ"ו חיפה, מתוקה היה המנהל ואורה הייתה מורה לאיור.

בראשיתה של המחלקה גם אני לימדתי שם איור ואחר כך אבנר, שכבר היה פרופסור באוניברסיטת חיפה, הוזמן אף הוא ללמד שם.

בתקופה מסוימת נאלץ אבנר לבלות פעם בשבוע לילה בחיפה, ואורה ומתוקה הציעו לו ללון אצלם.

ואכן אבנר קיבל בתודה את ההצעה ופעם בשבוע בילה אצלם ואיתם לילה בחיפה. זה היה בסוף שנות ה-80.

אבנר היה אסיר תודה, וכל בוקר כשעזב השאיר אצלם שיר או נכון יותר מקאמה שכתב.

פעם באיזה אירוע רציתי לקרוא כמה מהטקסטים האלה, ואבנר שלח לי צילומים של המקור:

וגם אישור להשתמש:

אני לא יודע אם אבנר הוסיף להם איורים, אז החלטתי להוסיף איורים משלי.

את המקאמה סוף הקיץ שלעיל, הקלדתי והוספתי לה איורים:

והנה עוד עמודים לדוגמה בכתב היד של אבנר: