שני מאיירים שאוהבים יין

לפני כמה שבועות, כשנסענו לאיזו חתונה וראינו שטחים עצומים של כרמים, אמר לי אבי לבנת ידידי: "תראה, הפכנו למעצמה של יין". ואז דיברנו על זה שבמהלך החיים שלנו ראינו שינוי עצום בדרך שבה הישראלים מתייחסים ליין.

במכולת שלנו בכרכור, אבי יעקב מכר בין השאר יין וסיגריות, שני מוצרים שאבי לא התקרב אליהם, וכשהיה נותן את המוצרים האלה לקונים היה מעוות קצת את פניו ולפעמים גם מביע את דעתו.

יאיר גרבוז, שגם אוהב יין ובעיניי הוא נחשב למבין ביין, אומר שבילדותו יין זה היה בשביל "להביא" ולא בשביל "לשתות": "היין שהיו האורחים מביאים לנו היה מונח במזנון כמה חודשים ואז זרקו אותו כי הוא כבר ישן".

לקח קצת זמן לישראלים להבין שכאשר מדובר ביין "ישן", זה בדרך כלל מושג חיובי.

בשנת 2016, ברשימה איך שוברים את הסטיגמות על היין הישראלי שכתב משה גלנץ הוא מביא את דבריו של ערן פיק, מנכ"ל יקב "צרעה", שטוען שהיין הישראלי הוא משובח וזוכה במדליות רבות בעולם, אבל יש לו סטיגמה של יין לא טוב, בעיקר כי הוא כשר.

הייתי מציע פתרון לבעיה הזאת, אבל איש לא יקשיב לפתרונות שלי בענייני כפייה דתית.

הישראלי הממוצע למד לא רק לשתות יין אלא גם לדבר בשפת היין. אני יודע לדקלם מילים כמו "עפיצות" אבל אני לא מצליח לקשר את זה עם הנוזל שאני שותה. ולכן שמחתי שגם רונלד סירל לא מבין את השפה הזאת והקדיש לזה את הספר הזה

סירל, מגדולי הקריקטוריסטים והמאיירים של המאה ה-20, אוהב להתעמת עם טקסטים שלא נועדו להיות מאוירים. בעבר הבאתי כמה דוגמאות מהספר הזה:

שבו הוא אייר את הטקסטים שמוכרי ספרים ישנים – או יד שנייה או שלישית – משתמשים בהם כדי לתאר את מצבו של הספר.

בספר שלו על שפת היין, הוא מנסה לתת ביטוי חזותי למשפטים הסתומים שהמבינים ביין משתמשים בהם כדי לתאר את טעמו של היין. הנה ההקדמה לספר שכתב סירל:

כל המשפטים בספר הקטן הזה נקטפו ממקורות אותנטיים לחלוטין. יכול להיות עיסוק יותר גרוע מאשר להרהר במשפטים האלה.

לחיים!

את ההקדמה תרגמה לי כמו תמיד ענת האסיסטנטית שלי. ואז כשניסתה לתרגם את המשפטים שאותם אייר סירל היא עשתה את זה בחוסר רצון. בעיקר בגלל שלפי דעתה בחלק מהאיורים סירל מבזה נשים.

למשל באיור הזה שהכותרת שלו גוף מלא, יוצא דופן:

אני יכול להבין את ענת, אבל כשאני בודק את הספר שלו, סירל מחלק יפה את הלעג שלו, ואפילו את המיזנטרופיות הידועה שלו, באופן שווה בין שני המינים.

תראו למשל את הגברים האלה:

אני לא ממש גאה להיות שייך למגדר שהם מייצגים.

אז הנה כמה הגדרות של יינות, שסירל הפך אותן לחזותיות, גם נשים וגם גברים:

זר חינני – Delightful bouquet

מעודן ועשיר – Subtle and of great richness

אינטנסיבי, ארומטי ובעל גוף מלא – Intense, aromatic, lots of body

לא רגיל – Unusual

מבושם בנעימות, מאוד נוח – Pleasantly scented, very agreeable

לא יומרני – Unpretentious

איכשהו חסר עידון – Somewhat lacking in finesse

ניחוח מודגש של פרחים – A pronounced scent of flowers

שתקנות מפתיעה – Surprisingly reticent

אלגנטי אך חסר חוט שדרה – Elegant, but lacks backbone

עגול וגמיש – Round and supple

בעל גוף מלא עם הרבה אופי – Full-bodied, with great character

נדיב ובעל תכולת אלכוהול גבוהה – Generous and high in alcoholic content

הרבה גוף, אך גמיש – Lots of body, but supple

*

עוד אוהב יין שגם מצייר הוא המאייר הצ'כי יז'י סליבה:

בעבר הכירה בינינו רות בונדי. שנינו איירנו לה איורים לספריה, ומאז אנחנו ידידים. יז'י אוהב כמוני לעשות וריאציות איוריות על נושא, והפעם אציג איורים שלו על יין מתוך הספר הזה:

הנה 15 איורים מהספר:

עוד איורים של סליבה מהספר הזה ובכלל תמצאו כאן.

***