ריאיון עם יז'י סליבה

לפני שנים רבות, בביקור השני שלי בפראג, קיבלתי מחברה ספר והיא אמרה: "אני בטוחה שזה ימצא חן בעיניך".

ואכן בביקור הבא שלי בחנות ספרים קניתי עוד ספר של האיש הזה:

שמו יז'י סליבה (בצ'כית זה נכתב ככה: Jiří Slíva).

עברו כמה שנים, ורות בונדי סיפרה לי שהיא מוציאה ספר בצ'כיה ואמרה לי: "והפעם לא אתה תצייר. מצאתי בפראג מאייר נפלא. תזכור את השם – יז'י סליבה".

מאז יז'י כבר ביקר כמה פעמים בארץ ועזרתי לו להציג כמה תערוכות ולהעביר כאן כמה הרצאות.

הנה כאן יז'י עם אבנר כץ ואיתי בתערוכה שלו בבית אריאלה:

עד היום פרסמתי כאן שלוש רשומות של ראיונות עם מאיירים שאני אוהב: ירמי פינקוס, אורה איתן ובתיה קולטון. הפעם הריאיון הוא עם יז'י סליבה.

בין שאלה לשאלה שיבצתי עבודות שלו. אבל מכיוון שמדובר ביוצר לא ישראלי, שחלק מכם אולי לא מכירים את עבודותיו, אקדים ואביא כמה עבודות שלו גם לפני הריאיון, וגם בסופו אציג עוד כמה:

אני מודה ליז'י היקר, גם על כך שהסכים להתראיין וגם על המהירות שבה שלח לי את התשובות הבהירות והמרתקות.

מי היו האמנים (ציירים ומאיירים) שהשפיעו עליך כאדם צעיר, ומנקודת מבט של היום האם הם עדיין "מורים" שלך?

בחצי הראשון של שנות ה-60 נמשכתי מאוד לדרך החשיבה של הסוריאליסט הבלגי מגריט. זו הייתה הרגשה נפלאה כאשר זכיתי בפרס "כובע הזהב", הפרס הראשון בתחרות הקריקטורה בעיר נוק הייסט בבלגיה. הטקס נערך בקזינו והקירות של האולם הראשי היו מעוטרים בציורי הקיר של מגריט – כל המוטיבים המפורסמים שלו בציורי הקיר בגודל של 72 X 7 מטר!

ההשפעה הגדולה הנוספת עליי הייתה מרולנד טופור, אמן צרפתי. מאוד שמחתי לפגוש אותו באופן אישי ולהפוך להיות חבר שלו.

עוד כמה מהאמנים החביבים עלי הם סול סטיינברג, אנדרה פרנסואה, מוריס הנרי, שאבאל.

מבין האמנים הצ'כים – יז'י שאלמון, קארל נפראס וטויין.

האם יש אנשים שאתה חייב להם תודה על כך שעזרו לך להיכנס לעולם המקצועי? ואם כן ספר משהו עליהם.

יז'י שאלמון הנ"ל הפך להיות קולגה וחבר. הוא זה שהביא אותי לסדנת הליתוגרפיות. אחרי השינוי הפוליטי של 1989 הוא התמנה לפרופסור לאיור באקדמית הקיץ של זלצבורג, והוא הזמין אותי להיות עוזר שלו במשך ארבעת הקייצים הבאים בין 1993-1990.

אני גם אסיר תודה למאייר והקריקטוריסט הצ'כי אדולף בורן (Adolf Born) ולליתוגרף ולדימיר סוצ'אנק (Vladimír Suchánek), שהביאו אותי ל"מעגלי החברה הגבוהה האמנותית" של פראג.

אילו מאיירים בעולם מסקרנים אותך ועל מי מהם היית ממליץ לי לכתוב בבלוג?

לצערי אלה שהזכרתי כבר אינם בין החיים.

בין האמנים בני זמננו אני מאוד מעריך את מיכאל קילר (Michal Cihlar).

אני יודע שהתחלת ככותב. האם היום אתה עדיין כותב? ואם יש משהו שכתבת שהיית רוצה שיצא בספר?

פרסמתי כחמישה ספרים עם פתגמים ושירי נונסנס שלי.

פרט לספרים הנפלאים שבהם מרוכזות עבודות שלך, אני מכיר רק את הספרים של רות בונדי שאיירת. אילו ספרים איירת שאחרים כתבו?

האם איירת ספרי ילדים?

אני מאייר 2-4 ספרים כמעט כל שנה, בעיקר סיפורים קצרים הומוריסטיים ורומנים. אבל גם ספרי מדע פופולארי. לפני כמה עשרות שנים הייתה לי הזדמנות לאייר ארבעה ספרים שכתבה הסופרת הישראלית-צ'כית הנפלאה רות בונדי.

איזה ספרים אתה חוזר וקורא? ומי הסופרים האהובים עליך?

בשבוע שעבר גמרתי לקרוא את קנדיד של וולטר בפעם השלישית. כמו כן קראתי בפעם השנייה והשלישית את הסיפורים הקצרים של וודי אלן. אבל הסופר שאני תמיד חוזר אליו הוא פרנץ קפקא. איירתי את הסיפורים הקצרים שלו, את המכתבים לאביו, את הטירה ואת הגלגול.