טיול וירטואלי על התמזה

מזה 50 שנה אני משוטט ליד התמזה.

הטיול ברגל ליד התמזה עדיף בעיני מאשר השיט, שכוחו יפה להביא אותך מנקודה א' לנקודה ב' או ג', אבל המקומות המעניינים נמצאים בנקודה ב' או ג', או בכל האחרות, שכולן ביבשה.

גם בספר שעה מלונדון וגם בספר שלושה בסירה אחת, שתרגמתי, הבאתי מסלולי טיולים מומלצים לאורך התמזה. חלקם הגדול מוביל את המטיילים ב"שביל התמזה", שנמתח לאורך הנהר, מהמקורות שלו ליד העיירה קירנצ'סטר ועד לשפך שבדרום מזרח אנגליה, סך הכל 344 ק"מ.

ברשומה הזאת אקח אתכם ל-15 נקודות מעניינות, שחלק מהן לא נמצאות על מפת התיירות הרגילה, אבל כל אחת מהן ראויה לסיפור גם בטיול וירטואלי.

חלק מהסיפורים הם סיפורי זוועה. מסתבר שככה האנגלים אוהבים למכור את אתרי התיירות שלהם. אני מתנצל על כך מראש.

נצעד בקטע התמזה שבין לונדון לאוקספורד. זה הקטע שבו שטו שלושת החברים בספר שלושה בסירה אחת.

במפה סימנתי מספרים בצבע אדום. אלה המקומות שאתאר בגוף המסע הווירטואלי.

למפה גדולה יותר לחצו כאן.

 

1. קינגסטון – Kingston

שם נמצא הפסל הנפלא הזה של דייוויד מאך:

מאך הוא אמן סקוטי, שזכה לתואר R.A (Royal Artist).

בעבר הוא הציג בארץ את המיצב שבו שתל חפצים ענקיים בים של עיתונים:

(הצילום הספציפי הזה הוא לא מהמיצב שהיה בארץ).

שכונת קינגסטון נמצאת ממש בקצה הדרום מערבי של לונדון ומתייחסת לפסל הזה כאל אחד הסמלים שלה. כדאי לטייל בשכונה החביבה הזאת, שהמבקרים בלונדון ממעטים להגיע אליה, ולפקוד את המוזיאון המקומי.

 

2. המקדש שגאריק בנה לזכרו של שייקספיר בכפר המפטון – Hampton

בדרך כלל תיירים מזניחים את המקדש הזה כשהם מבקרים בהמפטון קורט. הוא שווה ביקור.

בשנת 1754 עבר לשם גדול שחקני התיאטרון האנגלי, דייוויד גאריק. הוא בנה על גדות התמזה מקדש כדי לפאר את גאוניותו של שייקספיר.

לבקר בו אפשר רק בקיץ ורק בימי א' אחר הצהריים.

אני בכלל ממליץ לטייל באזור ובכפר המפטון, בכנסיה שלו, ואם חנות הספרים של איאן שרידן (Ian Sheridan) עדיין פועלת – אל תחמיצו אותה.

 

3. ראנימד – Runnymede

מומלץ לבקר בפארק של רנימד וקופרס היל. היום זה אתר זיכרון למגנה כרטה שנחתמה כאן ב-1215. מאחר שאי אפשר להיכנס לאי המגנה כרטה, ברנימד תמצאו את האנדרטה הזאת:

וגם את יד קנדי, מחווה לאמריקאים; ואת יד חיל האוויר, מבנה מרשים שעיצב האדריכל סר אדוארד מאוף.

עוד מיצב מעניין שאותו לא ראיתי אבל מצאתי אותו ברשת, זה המיצב שנקרא 12 המושבעים:

 

4. פאב – The Stag (הצבי) בכפר דאצ'ט – Dachet

אני מחבב מאוד את המקום הזה בגלל האירועים בשלושה בסירה אחת. הפאב הזה ממוקם במרכז הכפר, צמוד ממש לכנסייה. תקרה נמוכה וקירות מצופים בלוחות עץ שהיו פעם ארגזי בירה יוצרים תחושה מסקרנת. בתוך מסגרת על קיר ליד הכניסה, לצד תולדותיו המרשימות של הפאב, רשום סיפור מסמר שיער שהתרחש ממש בפאב הזה והשאיר בו סימן מסתורי שהמדענים לא הצליחו לפענח. על אחד החלונות שפונים לחצר הכנסייה, אם מביטים מזווית מסוימת, אפשר להבחין בכתם שנראה כמו כף יד של ילד. האגדה מספרת על פועל קשה יום שהגיע לפאב עם בנו הקטן (לפי כמה גרסאות זאת הייתה בת), בימים שבהם היה אסור להכניס ילדים לפאבים. האיש השאיר את בנו בחוץ ונכנס להיטיב את לבו במשקה. בחוץ החל לרדת שלג, בפנים הייתה חבורה עליזה ורועשת, וכטוב לבו בבירה שכח האב שהשאיר את בנו בחוץ. הילד הקיש בכף ידו על החלון, אבל בגלל הרעש האב לא שמע דבר. מאוחר יותר נמצאה גופתו של הילד בחצר הכנסייה, קפואה מקור.
בשנת 1979 הסירו את הזכוכית רק כדי למסור אותה לבדיקה, ולא נמצא שום הסבר לכתם המוזר.

בצילום לא רואים את הכתם, אבל זה החלון:

 

5. קליבדן ווד – Cliveden Wood

למי שמתעניין בגינות ובצמחיה האתר הזה הוא אטרקציה נפלאה. היער המרהיב של קליבדן משתרע עד למיידנהד. מעל היער וגבוה מעל הנהר נמצאת קליבדן, אולי הבית המפורסם ביותר בעמק התמזה. עכשיו הבית שייך לנשיונל טראסט ומשמש כבית מלון. הבית תוכנן עבור הדוכס מסאתרלנד על ידי סר צ'רלס בארי, האדריכל שתכנן גם את בית הפרלמנט בלונדון, ובנייתו הסתיימה ב-1862. גנים מרהיבים מקיפים את הבית. מאוחר יותר הבית היה בבעלותו של הדוכס של וסטמינסטר ובשנת 1893 עבר לידי משפחת אסטור. מאז הבית נקשר באסוציאציות של תככים פוליטים, בוהמה ושערוריות חברתיות, ששיאן בפרשת פרופומו ב-1960. לפני בית קליבדן היו שם בתים אחרים. הראשון נבנה ב-1679 עבור צ'רלס וילייר, הדוכס של באקינגהאם, שהביא לשם את הרוזנת של שרוסברי לאחר שהרג את בעלה בדו-קרב.

הנה כמה רישומים וגם צילום אחד:

 

6. מנזר בישם – Bisham Abbey

המקום הזה רווי היסטוריה, והיום הוא מרכז ספורט ומחנה אימונים לספורטאים שמתכוננים לאולימפיאדה. הפונקציה הזו קצת מעיבה על ההיסטוריה החשובה שלו קודם לכן כבית מסדר האבירים הטמפלרים, כמנזר אוגוסטין וכאחד הבניינים הדתיים החשובים לאורך הנהר. לאחר פיזור המנזרים הפך בישאם לבית שהנרי ה-8 העניק לאשתו הדחויה אן. היא העבירה אותו למשפחת הובי, שהחביאה שם את המלכה לעתיד אליזבת.

רוח רפאים מפורסמת קשורה למקום הזה – רוחה של דיים הובי.

הגברת התאלמנה כשהייתה בת 38, לאחר מותו של בעלה, סר תומס הובי. מאוחר יותר נישאה לסר ג'ון ראסל, רוזן בדפורד הרביעי, וילדה לו שלושה בנים. דיים אליזבת הובי הייתה אישה מלומדת ויוצאת דופן. היא ידעה לטינית, יוונית וצרפתית והיא טיפחה ציפיות גבוהות ביותר מילדיה. ציידי הרוחות האנגלים מייחסים לה את אחת הרוחות המפורסמות באנגליה: על פי הסיפור היא כעסה מאוד על בנה שהתרשל בלימודים, היכתה אותו ונעלה אותו בחדר קטן. דיים אליזבת הייתה אשת החצר בחצרה של אליזבת ה-1, ובאותו יום היא נקראה בדחיפות לחצר המלכה. כאשר חזרה לאחר כמה ימים מצאה את הילד מת.

רוחה, כך טוענים, מסתובבת במנזר בישם, והיא רוחצת ומשפשפת את ידיה כדי לשטוף אותן מדמו.

תוכלו לראות את הקבר המעניין של משפחת הובי בכנסייה של בישם:

ועוד כמה מצבות מעניינות, כולל של ג'ורג' קנת עם הספנייל החמוד.

 

7. הגשר של מרלו

הגשר התלוי הזה נחשב לגשר היפה ביותר שעל התמזה. הוא נבנה על ידי מתכנן הגשרים הנודע ויליאם טירני קלארק ונחנך ב-1932. אם זה מעניין אתכם, אז קלארק הקים גשר דומה מאוד גם על הדנובה בבודפסט.

בכניסה לעיר, מיד אחרי הגשר, תראו את כנסיית השילוש הקדוש של גילברט סקוט, שבנייתה הסתיימה ב-1852. הכנסייה והגשר נותנים למרלו מראה של המאה ה-19. זהו מראה מתעתע, מפני שבלב מרלו יש שוק מהמאה ה-18 ובתים יפים ברחוב סנט פיטר וברחוב הראשי הרחב. הפופולאריות של המקום הביאה לפיתוח מודרני מבלי להרוס את מראה העיר. העיר משכה אליה הרבה אנשים מפורסמים, כמו משפחת שלי. שם בבקתה כתבה מרי שלי את "פרנקנשטיין". כמו כן התגוררו שם הסופרים תומס פיקוק וט.ס. אליוט.

למרות האטרקטיביות שלה מרלו נראית במיטבה מהתמזה. הסכר בנוי במקום יפה, מתחת לגשר. מעבר לנהר אפשר לראות את הפאב עם המסעדה הידועה "קומפליט אנגלר", שמדגישים את המשיכה של המקום לדייגים.

אני ממליץ מאוד על הפאב "שני מבשלי השיכר" שליד הנהר, ברחוב פיטר. חלק גדול מהספר שעה מלונדון כתבתי שם.

 

8. הנלי – Hanley

עיירה מתוירת מאוד, בעיקר כשמתקיימת בה ה"רגאטה" – מרוץ הסירות המפורסם ביותר בעולם.

אני ממליץ לכם לבקר במוזיאון החתירה, גם אם הנושא לא קרוב ללבכם.

כדי לחוות את הסיפור של "הרוח בערבי הנחל", שמשוחזר שם באיור ובתלת ממד באופן חביב ביותר.

 

9. סונינג – Soning

סונינג הוא אחד הכפרים היפים שעל גדות הנהר. גם דיק טרפין, השודד האגדי, היה מגיע הנה לפאב של דודתו. ואם אתם צריכים עדויות של ידוענים מהיום, אז לג'ורג' קלוני, לתרזה מיי וגם לאורי גלר יש שם בתים (נדמה לי שאורי גלר כבר מכר אותו).

אני ממליץ מאוד על אחד הפאבים האהובים עלי – "השור":

 

10. אחוזת מייפלדרהאם – Mapledurham

אחד השרידים השמורים מתקופת הפיאודליזם בבריטניה. בית האחוזה עדיין שולט על הכפר (זוכרים את "הלורד הקטן"?). הבית הזה שווה ביקור.

אוהבי "הרוח בערבי הנחל" חושבים שלפי הבית הזה אייר ארנסט שפארד את בית הקרפד.

 

11. וייטצ'רץ' – Whitechurch

הכנסייה הנורמנית סנט מרי, שנבנתה פעמים רבות, עם המגדל מעץ ולוחות הזיכרון מנחושת, עומדת במרכז וייטצ'רץ'. זהו כפר שקט עם בתים ישנים, המטפסים במעלה הרחוב היחיד המוליך מהנהר. מעבר לו יש יערות של עצים עד ל-Goring Heath. המעלה הגדולה של וייטצ'רץ' זה המיקום שלה, וזה מקום טוב להתחיל בו סיורים בטבע. בחזית הנהר יש  טחנה ישנה, בניין לבנים גדול שצבעיו מהדהדים גם בכפר. הגינות בכפר מגיעות עד לנהר, בעיקר בבתים הגדולים שלחלק מהם היו גם בתי סירות.

גשר הברזל שמוביל לכפר, שנבנה ב-1792, הוא אחד הגשרים היחידים באנגליה שנהגים עדיין משלמים כדי לעבור בו:

 

12. סביבת מולספורד – Moulsford

אחרי דורצ'סטר, התמזה משתנה. הנהר הופך להיות גדול יותר, רחב ומלכותי. גם הנוף משתנה. הפיתולים דרך שדות בעמקים רחבים, הגובלים בהרים רחוקים, מתחלפים בפיתולים נדיבים אל תוך עמק הולך וצר עם גדות תלולות מכוסות בעצים. זה נוף יותר דרמטי שמתאים לדרך מים ראשית שממלאה את העמק. למרות השינויים, הנהר עדיין מרוחק ויש שם רק מעט כפרים וחוות מרוחקות מהגדה. אחד מהכפרים, מולספורד, מתגאה בכנסייה קטנה ששופצה על ידי גילברט סקוט ב-1847, בפאב המפורסם the beetle and Wedge איפה שה. ג'. וולס כתב את "ההיסטוריה של מר פולי". לצערי, הפאב הזה, שהפך למלון והיום הוא בית פרטי, כבר לא מקבל אורחים אבל כדאי להיכנס לראות אותו:

זה המקום, שבו, לטענת המומחים לשלושה בסירה אחת, מתרחש הסיפור המפורסם של דג השמך הענק, שכולם טענו שדגו אותו והתברר שהיה עושי גבס.

זה לכל הדעות הסיפור הכי מפורסם מהספר הזה.

אני אוהב מאוד את המקום הזה.

 

13. נאנהאם קורטני – Nuneham Courtney

כפר יפה ששווה ביקור. בתחילת המאה ה-18 משפחת הארקורט עברה מהאחוזה שלהם בסטנטון לנאנהם קורטני כדי לבנות שם בית חדש במקום מרהיב שמשקיף על הנהר. יש הרבה בתים יפים לאורך התמזה אבל הבית הזה הוא הדרמטי מכולם. הוא נבנה ב 1756 ויותר מאוחר נבנו עוד תוספות. עכשיו הוא שייך לאוניברסיטה, והאוספים המדהימים של המשפחה כבר לא נמצאים שם. אך עדיין יש את הגנים הנפלאים, כולל מערות ודברים מוזרים אחרים, כולל ה-Carfax Conduit – תעלת מים שנבנתה באוקספורד ב-1590, הוסרה ב 1787 כשהורחב הכביש הראשי והועתק לנאנהאם. מה שעוד הועתק ממקומו היה הכפר המקורי נאנהאם קורטני, כי הלורד הארקורט הרגיש שזה מפריע לנוף – הוא בנה כפר חדש ממזרח שעכשיו נמצא ליד הכביש הראשי לדורצ'סטר.

בספר שלושה בסירה אחת הבאתי את הסיפור הזה:

בנה אותו הרוזן הרקורט (Harcourt) בשנת 1756. כ-20 שנה לאחר מכן, כך מספרת האגדה המשפחתית, התעוררה בתו של הרוזן לאחר שחלמה חלום שבו נראה אביה שוכב מת על שולחן המטבח כשהשעון מראה 4:00 אחר הצהריים.

לליידי נאנהאם לא הייתה סיבה לחשוש לאביה, שמצבו הבריאותי היה טוב מאוד, אבל היא סיפרה את החלום במהלך ארוחת הבוקר. לאחר ארוחת הבוקר יצא אביה אל הפארק, ולאחר כמה שעות שמע את נביחותיו הרמות של כלבו של הרוזן. הפועל חש למקום וגילה את הרוזן מת כשראשו תקוע בתוך באר. איש לא יודע עד היום איך אירע האסון… הביאו את הגופה למטבח, וכשהונחה שם על השולחן, הראה השעון את השעה 4:00 בדיוק.

 

14. קליפטון המפדן – Clifton Hampden

מי שאוהב גגות קש וכפרים של פעם, יהנה שם מאוד.

אבל ההמלצה שלי היא על הפאב "בארלי מו" Barley Mow, שגם ג'רום אהב מאוד.

ב-1993 עברתי שם וראיתי שהוא נשרף כמעט לגמרי. לשמחתי הוא שוחזר ברגישות נפלאה.

 

15. איפלי – Iffley

הכפר הקטן הזה הוא כמעט בתחומה של אוקספורד, אבל רבים מהתיירים שמגיעים לאוקספורד מחמיצים אותו, וחבל. מי שאוהב את צמד המילים "נוף ציורי" ירגיש שם טוב, כמו ציירים רבים, בעיקר "ציירים של יום ראשון" שמגיעים לשם לצייר את הנופים האלה.