מי שזוכר את אורי סלע יודע שהאיש היה מבין כמעט בכל, ובעיקר בכל מה ששייך לספרים וספרות. פעם מישהו ביקש ממני רשות להשתמש לרשימה באינטרנט בפורטרט של אורי שציירתי, ומאז – נפלאות הרשת – כשמקלידים את השם שלי מופיע הציור הזה:
יש היום הרבה ילדים בבתי ספר שונים בארץ שפוגשים אותי בהרצאות שאני עורך עם אפרים סידון או עם מיכאל דק. רבים מהם בטוחים שרימו אותם והפגישו אותם עם האיש הלא נכון. אורי סלע היה מהאנשים האלה שאתה מצלצל אליהם כדי לדעת כמה תרגומים יש בעברית להעורב של אדגר אלן פו ומסתבר שגם אורי עצמו הכין אחד. הוא היה אוצר בלום של ידע בהרבה תחומים.
בשנת 1994 יצא בהוצאת ידיעות אחרונות ספר בשם מכתם לעגנון ובו אסף אורי וסיווג אמרות מתוך יצירותיו של עגנון לפי נושאים. בחלק השני של הספר הוא צירף מסה מעניינת על הכלב בלק, אחד הגיבורים של תמול שלשום. אורי לא זכה לראות את הספר יוצא לאור. בהקדמה החמה לספר כתב עמוס עוז:
"יהיה הספר הזה זיכרון לאדם יודע ספר, מיילד של ספרים רבים, שירד למרתפי עגנון והעלה לנו מן החושך כמה יינות טובים".
בחרתי לאייר בספר בסגנון של חיתוכי עץ, כלומר איורים שצוירו בלבן על נייר שחור, והם מעין מה שקרו פעם "וינייטות".
כבר בשבוע הראשון לצאתו של הספר לאור התקבלה בהוצאה דרישה מהוצאת "שוקן", ההוצאה שהוציאה את כל כתבי עגנון, לגנוז את הספר, שכן הוצאת ידיעות אחרונות לא ביקשו משוקן רשות להשתמש בחומרים של עגנון.
הנה כמה איורים מתוך מכתם לעגנון:
