פורים שמח – האוזניים של המן והתהלוכות של תל אביב
אז מי החליט לקרוא למשולש הזה אוזן?
לכבוד פורים – תהלוכה של אוזני המן וביניהן צילומים של מוצגים ובובות מהעדלאידע האחרונה שצעדה בתל אביב.
15 שנה בגולאג – גורלו של קריקטוריסט
יש הטוענים שרוטוב נחשב לאמן הפופולארי ביותר ברוסיה בין המלחמות, יותר ממאלביץ’ למשל. הטענה הזאת מראה קודם כל שהקריקטורה נחשבה שם אז לאמנות.
קרא עוד
אבות האיור הצ’כי המודרני
אצל הצ’כים, יותר מאשר אצל עמים אחרים, קשה להפריד את האיור מהציור. זה בעיקר בגלל שהאמנות הצ’כית, ובעיקר האמנות הפלסטית, בנויה על יסודות עממיים.
קרא עוד
הקריקטורות של גילראי ורולנדסון
באותה תקופה בלונדון יש כבר המון בתי קפה, ובהם יושבים כל מיני “פרלמנטים” עממיים ומתווכחים. וגם הדפוס ותעשיית העיתונים מתפתחים במהירות, מה שהופך את הקריקטורה למעין “מאמר מערכת” קל ופופולארי.
קרא עוד
רצינותו של ההומור הצ’כי
על רות בונדי, ספרות צ’כית, הוללות, אנדרסטייטמנט, הומור בדת, צניעות ופחדים.
קרא עוד
האיש שהביא את הכישוף לאמריקאים המשועממים
זאת הייתה תקופת הצנע והמעברות, והוצאות ספרי הכיס שאז החלו את דרכן, ניסו להצחיק אותנו. ואכן, כילדים בני 10, 11 או 12 צחקנו מאוד והעברנו את הספרים מיד ליד מתחת לעיניהם של ההורים, שחשבו שאנחנו קוראים בהם יותר מדי.
קרא עוד
סאטירה היסטורית – אוסברט לנקסטר רב הפעלים
כשאתם עושים סאטירה על מנהיגי ההווה יש סכנה שיתבעו אתכם תביעות דיבה או סתם ישמיצו אתכם. אבל אם אתם מעזים ללעוג על ההיסטוריה ועל המיתוסים הלאומיים, הסכנה היא שמיד תקבלו את התואר בוגדים.
קרא עוד
הקוביזם היהודי
אמנים ומאיירים פולנים, רוסים ואוקראינים אימצו את הקוביזם או חלקים ממנו. חלק מהם עברו לצרפת או לגרמניה, כמו למשל שאגאל, ליסיצקי, זדקין, גבו, ארונסון ואחרים. במקרה או שלא במקרה רבים מהם היו יהודים.
קרא עוד
ארבעה בעקבות שייקספיר – ובעיקר ג’נטלמן
שייקספיר לא מתחבר בתודעתנו באופן אוטומטי עם אמן חזותי מסוים. אבל אם אמרתי שלשייקספיר אין מאייר “קלאסי”, אז בכל זאת היום באנגליה ג’נטלמן מקושר מיד עם שייקספיר.
קרא עוד