זיפתינוק – אני מאייר את צ'וקובסקי וחוזר לימי הילדות

ב-1939, שנה לפני שנולדתי, יצא לאור הספרון הזה:

כתבה אותו הסופרת רבקה דווידית.

זה היה ספרון קטנטן עם איורים של אריה נבון.

כשהייתי בן ארבע או חמש וטרם ידעתי לקרוא, הכרתי בעל פה את כל הספר הזה.

כאן אני בערך בגיל הזה:

כשהיו באים אורחים, היו מעמידים אותי על כיסא, והייתי צריך לדקלם (עד היום יש לי יחס אמביוולנטי למילה דקלום) את כל השיר, שתכף תראו שהוא די ארוך.

רבקה דווידית, שנולדה בשנת 1908 בבסרביה, עלתה לארץ עם הוריה בשנת 1921. היא הוכשרה וגם עבדה כמורה וגם כתבה בעיתון דבר, בעיקר ביקורות תיאטרון וקולנוע.

פרט לזיפתינוק היא כתבה שירים וסיפורים, ביניהם הספר הזה:

רבקה דווידית מתה ב-1970, בת 62.

בשנת 1979, כשהייתי בן 39, פנו אליי מהוצאת עמיחי לאייר את הספר הזה:

שמחתי מאוד, מכיוון שמי שערכה וליקטה את הסיפורים והשירים בספר הייתה ירדנה הדס, שזכרתי אותה כמורה בבית הספר בכרכור.

ואז גיליתי שאחד השירים בספר הוא זיפתינוק.

כשקראתי אותו שוב, והפעם בלי שעמדתי על כיסא, ראיתי בו כמה דברים תמוהים, שכילד לא שמתי לב אליהם. למשל, כאשר זיפתינוק המלוכלך מתעורר, והכול, כולל הסדין והכרים, בורחים מפני הלכלוך. יש שני בתים כאלה:

כינור? מקדח? מה הם עושים ליד המיטה של התינוק?

אבל רק כשהבנתי שרבקה דווידית לקחת בעצם שיר של צ'וקובסקי ועיבדה ותרגמה אותו, חשבתי לעצמי, "לך דע מה יש לתינוק רוסי בחדר".

לצערי בספר שאיירתי לא מוזכר שהמקור הוא של צ'וקובסקי. ואז נזכרתי שגם בספר המפוזר מכפר אז"ר ש"כתבה" לאה גולדברג, לא הזכירו שזה עיבוד לשיר של צ'וקובסקי.

אז הנה סריקות מהספר מעשה ב… של כל השיר זיפתינוק:

וכאשר החלטתי היום לספר סיפור מלפני כ-80 שנה, בחרתי להוסיף לו שני איורים בצבע שעשיתי היום.

כשכתבתי "עשיתי" זה לא לגמרי מדויק, כי אני אמנם עשיתי את הרישום, אבל ענת פוֹקס שעובדת איתי צבעה את האיורים במחשב, שהרי כמו שאתם יודעים אני לא מאייר במחשב:

עד היום לא היה לי העונג לצייר ליצירה של צ'וקובסקי, אז לפחות איירתי צ'וקובסקי יד שנייה.