הנמר של טרייסי

*בסיום הפוסט: התשובות לחידון מן הפוסט הקודם*

לפני ימים אחדים יצא לאור בהוצאת תשע נשמות הספר הזה:

אספר כאן על הספר המופלא הזה ואתפאר בכך שיזמתי את הוצאתו לאור.

בשנת 1954 (אני אז בן 14) יצא בהוצאת כרמי את נאור, שכולנו חייבים לה הרבה, ספר סיפורים של ויליאם סרויאן. קניתי אותו מייד מכיוון שסרויאן היה אהוב עליי בזכות הקומדיה האנושית.

הסיפור, או יותר נכון הנובלה הנמר של טרייסי היה ציון דרך בקריאה שלי. חשבתי שעד אז לא קראתי משהו שידמה לו.

עברו כשבעים שנה עד שהחלטתי לקרוא אותו שוב.

הייתי מעל גיל 80 וראיתי שגם בגיל הזה יש משהו קסום בספר הזה.

מאחר שהתרגום הישן קצת התיישן (תרגום מצוין של א. בן-דן. שלצערי אין לי מושג מי זה. מישהו אמר לי שאולי זה דן בן-אמוץ, אבל זה רק בגדר "אולי"), החלטתי לתרגם אותו שוב.

סיפרתי על כך לידידי אוריאל קוּן, הבעלים והעורך הראשי של הוצאת תשע נשמות, ואוריאל ממש התלהב. מסתבר שגם הוא שייך למעריצים של "הנמר".

סיפרתי את זה לחברי קרוב, פרופסור ג'יי לביא, מנתח ומשתיל לב, אבל גם אוהב ספרים, והתלוננתי בפניו שהאנגלית שלי לא מספיק טובה. ג'יי הציע שנתרגם את הספר ביחד.

ג'יי הוא איש מעשי מאוד, וברגע שהגיע אליו העותק באנגלית, הוא התיישב ותרגם. בינתיים אני ישבתי בסטודיו והכנתי עשרה איורים ל"נמר".

וכך, בעידודו של אוריאל, יצא הספר בתרגומו של ג'יי עם איורים שלי, ואני גאה על כך מאוד.

את הדברים שלהלן כתבתי עוד לפני שהספר יצא לאור, ודחיתי את פרסומם עד היום:

זהו הסופר הארמני ויליאם סרויאן (1981-1908):

הוא נולד בארצות הברית, אבל שמר על זהותו הארמנית. בצוואה שלו הוא ביקש שישרפו את גופתו וחצי מהאפר יוטמן בקליפורניה וחצי האחר בארמניה.

בילדותנו אהבנו מאוד את הקומדיה האנושית, והמילה "אנושי" נכתבה כמעט בכל מאמר או ביקורת של ספריו וסיפוריו של סרויאן.

כשיצא בעברית התרגום הראשון (ולמיטב ידיעתי היחיד) של הסיפור הנמר של טרייסי בהוצאה הברוכה של כרמי את נאור, התאהבתי בו מייד, וכמוני גם חברי יהודה אטלס, שלימים תרגם שוב את הקומדיה האנושית.

גם לקטע הבא יש קשר ליהודה אטלס. בשנת 1975 יצא לאור ירחון לתרבות ואמנות בשם "מושג". העורכים היו אדם ברוך ויהודה אטלס, ושם, בגיליון השני, עלה העמוד הזה:

כשהייתי ילד, רציתי להיות חבר של כל סופר שאהבתי את כתביו. בין חבריי המדומים היו: מארק טוויין, צ'רלס דיקנס, פרֶנץ מולנר, אריך קסטנר, ליזה טצנר, מירה לובה ורבים רבים אחרים.

רק בבגרותי הבנתי שלפעמים יש הבדל רב בין הסופר לבין היצירה שלו.

וגם כאן אני נזקק ליהודה אטלס ומביא קטע מספרו ילדים גדולים (הכרך על האמריקאים, בפרק על סרויאן, שבו הוא מצטט את ארם, בנו של סרויאן):

ועוד מתוך הספר של יהודה, משהו שכתב יורם קניוק על הפגישה שלו עם סרויאן:

גם סרויאן עצמו, שהכיר סופרים רבים, הבין את זה. הנה קטע מתוך ההקדמה שלו לסיפור האשורי, שהוא מעין סיפור אוטוביוגרפי:

והנה קטע נוסף מאותה הקדמה, ובו הוא תוהה האם הסופרים נחוצים בכלל.

שני הקטעים הם מהתרגום של א. בן-דן מהספר בהוצאת כרמי את נאור משנת 1964.

וכעת לסיפור הנמר של טרייסי.

אין לי רצון, וגם לא יכולת, לספר לכם את תוכנו של הסיפור. אני רק מספר לכם שטרייסי הוא צעיר אמריקאי שעובד לפרנסתו בחברה שמשווקת קפה, שם הוא מעמיס על גבו שקי קפה, אבל הוא משתוקק להגיע למשרת טועם קפה.

לטרייסי היה נמר.

לנו הקוראים נראה שזה נמר דמיוני מכיוון שפרט לטרייסי עצמו איש לא רואה את הנמר, עד ש…

את השאר תצטרכו לקרוא.

והנה עשרה איורים שעשיתי במיוחד לרשומה, אחרי כל איור קטע הטקסט שאליו הוא מתייחס. זה לא ישלים לכם את הסיפור אבל ייתן לכם מושג על האווירה שאנשי הספרות טוענים שהיא "סוריאליסטית".

והנה הטקסט מגב הספר, החדש:

כמה מאיירים התאהבו כמוני בסיפור הזה. אחד מהם הוא המאייר הנפלא יז'י שאלמון שאייר את "הנמר" שיצא כספר בתרגום לצ'כית:

זאת הזדמנות מצוינת להציג כאן את מרטינה מאטלוביקובה, מאיירת סלובקית, שנולדה בשנת 1975:

כפי שתראו, לעבודות שלה אפשר לקרוא "קולאז'ים", אפילו שהיסוד הקולאז'י הוא לא גדול. אבל האופי הכללי הוא של חיבור בין קומפוזיציות מורכבות בסגנון של "לייאאוט" – כלומר קומפוזיציות שבהן היסוד הפרספקטיבי הוא נמוך, ואין כמעט מצב שבו פרט אחד מסתיר את האחר.

סגנוּן הדמויות שלה הוא חריף, לפעמים אינפנטילי, ונעדר כל יסוד אנטומי או ריאליסטי. גם בצבעוניות שלה יש משהו פרוע, כמעט אנרכיסטי. וכמובן, ההומור הנפלא שלה, שקשה לתאר אותו במילים.

בשנת  2009  יצא הספר הנמר של טרייסי עם איורים שלה. הנה כמה מהם:

*

וכעת הפתרונות לחידון אריך קסטנר מהפוסט הקודם:

1 – שמו דינסטאג, בגרמנית זה יום רביעי

2 – ב

3 – קסטנר (ג)

4 – אמיל והבלשים (ב)

5 – א

6 – ב

7 – ג

8 – א

10 – ג

11 – ד

12 – ג

13 – א

14 – ד

15

א – 4

ב – 3

ג – 5

ד – 7

ה – 2

ו – 6

ז – 8

ח – 1

16 – ב

17 – ג

18 – א

19 – ג

20

גיל – 3

רפי – 1

יה-יה – 4

חנן – 5

שמוליק – 2

21 – ב

22 – א

23 – ד

24 – א

25 – ב

26 – ד

27 – ג

28 – ג

29 – ה. המלכה ויקטוריה (אבל חשוב לציין שזה מהתרגום הישן)

30 – בלוויר / ברונוט / מיטנצווי / גוסטב / דינסטאג / טראוגוטן / צ'רלס / קרומבייגל / גרולד / פצולד

31

א – ד

ב – 5

ג – 1

ד – 2

ה – 4

כל הציורים הבאים הם מן הספר אורה הכפולה: