לא רק גוטמן

אם מישהו ישאל את בני הגיל שלי את איזה מאייר ארץ ישראלי הם זוכרים מספרי ילדותם, השם הראשון יהיה נחום גוטמן.

ואולי יעלו גם שמות כמו אריה נבון, בינה גבירץ, איזה הרשקוביץ ואולי עוד כמה שמות שיזכרו בעלי הזיכרון הטוב.

ברשומה הזאת אציג כמה מאיירים מן העבר, שאיירו ספרים בודדים ונשכחו. חלק מהם היו אמנים ידועים בזמנם, שעסקו לפעמים באיור כפרנסה צדדית, למשל המורה שלי לרישום בבצלאל, איזידור אשהיים:

שנים רבות אחרי שסיימנו את הלימודים בבצלאל הראה לי אבנר כץ חברי את הספר הזה:

תרגם ועיבד אותו נח בראון ואשהיים אייר אותו.

הנה כמה איורים של אשהיים מהספר:

והנה כמה רישומים שלו כאמן:

הספר יצא בשנת 1946 בהוצאת שוקן, והוא היחיד שאני מכיר שאשהיים אייר. אשמח אם מישהו מכיר עוד.

ספר נוסף שיצא באותה שנה בהוצאת שוקן הוא זה:

הציורים הם של תרצה טנאי.

תרצה, בניגוד לאשהיים, הייתה מאיירת די פעילה בימים ההם. הנה כמה איורים שלה מהספר הזה:

שימו לב גם לעיצוב של שם הספר על העטיפה:

עבודה של פרנציסקה ברוך, אלופת הארץ בטיפוגרפיה. אני ממליץ לכם לקרוא רשימה מעניינת עליה כאן.

ומכאן לספר שיצא בהוצאת עם עובד בשנת 1942:

האיורים הם של יהושע קוברסקי (1967-1907). כאן בדיוקן עצמי:

וכאן בצילום:

קוברסקי נולד בווילנה ולמד שם אמנות. ב-1925 הגיע לארץ ואחרי שנתיים נסע לפריז ואז חזר לווילנה. ב-1936 שוב עלה לארץ והשתתף במלחמת השחרור. לאחר שהתחתן עבר לארצות הברית ועסק שם בציור.

האיורים של קוברסקי בספר הזה הם מעניינים במיוחד. הוא רשם בציפורן וטוש, וכאשר הקו היה עדיין רטוב הוא עבר עליו באצבע ונוצר טשטוש שנותן תחושה של צל.

הנה איור למשל החמור והגנן:

והנה איור למשל היתוש והאריה:

ואיור למשל עוברי האורח והדוב:

והנה כמה עבודות של קוברסקי כאמן:

לספר הבא שאציג את המאייר שלו הקדשתי בעבר הרחוק רשומה:

גם הוא יצא בעם עובד, בשנת תש"ו. המאייר הוא מאיר בן אורי:

שהרשים אותי בעבודת הציפורן היסודית שלו.

מאיר בן אורי (1983-1908) היה יוצר רב-תחומי. הוא היה אדריכל, במאי, צייר, מאייר, מנצח ומלחין. הוא נולד בריגה בשם ואסבוצקי, למד הנדסה ותכנון ערים באוניברסיטה של ברלין. בשנת 1934 עלה לארץ ישראל ושינה את שמו לבן אורי, על שם בצלאל בן אורי, האמן התנ"כי. הוא התגורר בחיפה ולמד אצל הרמן שטרוק. הוא עסק בתכנון יישובים רבים, בעיקר של הציונות הדתית.

והנה עוד ספר שאהבתי בילדותי וגם לו הקדשתי רשומה:

האיורים הם של לב דיקשטיין. הנה שני עמודים בהם מוצגים חלק מהגיבורים:

והנה כמה איורים:

עוד ספר שהיה אהוב עליי מאוד בילדותי ובעבר הסברתי גם למה, הוא הספר הזה:

הוא יצא בהוצאת ספריית הפועלים בסדרת "אנקורים". תמיד בעמודים הראשונים של ספרי הסדרה הופיעו החרוזים האלה של שלונסקי:

גם את האיורים של יוסף ולטר לא הכרתי מספרים נוספים. מאוחר יותר למדתי שהוא נולד בטרנסילבניה. בשנת 1916 היה חבר קיבוץ עברון ואייר ב"משמר לילדים". הוא היה אחד המאיירים והמעצבים של תנועת השומר הצעיר.

את האיורים בספר קבוצת הידית הכחולה הוא אייר במכחול בצבע שחור, ולחלק מהאיורים הוא הוסיף כתמים בצבעי מים.

עוד מאייר שלא היה בחזית אבל כילד הכרתי אותו כי הוא אייר כמה ספרים של ספריית הפועלים, ובעיקר כי הוא היה קרוב רחוק שלי, הוא יחזקאל קמחי:

הספר הידוע שאייר היה אני וטלי בארץ הלמה:

ספר שמאוחר יותר, לאחר שקוצר בהסכמת משפחתו של שלונסקי, איירתי גם אני:

גם את הספר הזה אייר קמחי:

האיורים נעשו בקו דק ובהצללה בגיר, שהעניקו לאיורים אפקט של הדפס:

קמחי נולד בשנת 1918 בסטולין, שהייתה אז חלק מפולין. במלחמת העולם השנייה התגייס לצבא האדום. בשנת 1947 עלה לארץ במסגרת עלייה ב' והצטרף לקיבוץ מסילות, שם חי עד מותו בשנת 1994. קמחי למד אמנות אצל יוחנן סימון, מרסל ינקו ויוסף זריצקי וזכה בפרס דיזנגוף לציור ופיסול.

הנה שתי יצירות אמנות שלו:

והנה העטיפה שלו למגילת רות:

*

הערת סיום: בתקופה המדוברת היו אמנים רבים אחרים שאיירו ספרים. כאן התמקדתי רק בכמה ספרים שהכרתי בילדותי ועל המאיירים שלהם למדתי מאוחר יותר.

*